[בתמונה: יוסף פליישמן בבית החולים אחרי שחייו ניצלו ע"י עובר אורח... התמונה היא צילום מסך]
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
אתם מעסיקים מישהו אצלכם. הוא מביא לכם יותר נזק מתועלת, אבל התרגלתם אליו ולמגרעותיו; ואתם לא מפטרים ומחליפים אותו באחר; ומדחיקים. ואז, מגיע אירוע, שבו אתם מבינים כמה הוא מכוער מבפנים; ולמי אתם משלמים משכורת...
כזה הוא האירוע הרע, שבו עצרה משטרת המנדט הבריטי שלנו את יוסף פליישמן, בן 66, מעורער בנפשו ממאה שערים, שנלקח יחף על ידי המשטרה מביתו בשלוש בלילה, על לא עוול בכפו, בשל טעות בזיהוי. כשהביזיון התגלה, הוא ננטש בפתח תחנת המשטרה ב- 0400 בבוקר, ללא נעלים וללא כיפה, נעלם ונמצא במצב קשה ע"י עובר אורח ביער, בתוך שלולית מים, עם היפותרמיה קשה:
אם היינו מדינה מתוקנת...
- אם היינו מדינה מתוקנת, כולם היו קופצים לשמים עוד בשבוע שעבר; מרעידים את אמות הסיפים. דורשת את פיטורי השוטרים ומפקדיהם.
- אם זה היה קורה לחילוני אמיד בתל אביב, הייתה פה, ובתקשורת, מהומת אלוהים.
- אם זה היה קורה לערבי, השמאל הישראלי וארגוני זכויות האדם היו הופכים עולמות;
אבל כשמתעללים בחרדים, ועוד מאלה של מאה שערים, זה לא מעניין במיוחד. סתם אייטם חולף. "מכה קלה בכנף המטוס" ועברנו הלאה...
אם זה לא מעניין כמעט אף אחד, בואו לפחות נפיק מזה אנחנו קצת תובנות לגבי המשטרה הזו שלנו, שמצויה בחודשים האחרונים בסחרור כמעט כאוטי, אחרי שהשר לביטחון הפנים שבר את יכולת התפקוד והמנהיגות של המפכ"ל היוצא מוטי כהן (ואולי לא יוצא... מי יודע מה תחליט ועדת גולדברג...).
[מקור התמונה המקורית: מוזיאון המורשת של משטרת ישראל]
האירוע הבזוי הזה, משקף לנו את כל תחלואי התרבות הארגונית המשטרתית באירוע אחד. לי יש תשע תובנות לשתף אתכם מהאירוע האומלל הזה:
תובנה ראשונה: אין הבנה מינימלית לתפקידה של משטרה בחברה דמוקרטית. לא מזהים אזרחים נורמטיביים כבעלי הבית האמיתיים של המשטרה. כל היתר הוא התוצאה הנובעת מכך.
תובנה שנייה: הפנים של השוטרים מופנות אל העבריין ולא אל האזרח; והשוטרים הטובים מוצבים מול העבריינים. התוצאה: כל אזרח הוא עבריין פוטנציאלי עד שהוכח אחרת; ואם הוכח אחרת, אז הוא כבר לא מעניין כי הוא לא תורם לנו לסטטיסטיקה המשטרתית הוא יכול להימוג. הוא לא מעניין, אפילו אם תלשנו אותו מהמיטה בטעות, ללא בגדים נאותים, ללא כיפה ואפילו ללא נעליים בקור של שלוש מעלות צלסיוס.
תובנה שלישית: שוטרים רבים מידי בשטח אינם מתאימים לתפקידם ואינם צריכים להיות שוטרים. אין מקום לשוטרים חסרי חמלה שמתעללים באזרחים במשטרה. את זה צריך לעשות מהר; לא לחכות לכשלים; ויפה דקה אחת קודם.
[מקור התמונה משמאל: בצלאל סמוטריץ', פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]
תובנה רביעית: משך שנים היה מחוז ירושלים מהאפקטיביים שבמחוזות המשטרה. מחוז ירושלים של דורון ידיד הוא היום, ללא ספק, המחוז הבעייתי ביותר במשטרה; עם אסטרטגיה הזויה של "מה שלא הולך בכוח ילך בעוד יותר כוח". העובדה שהוא עדיין מכהן בתפקידו היא חידלון ממשלי מהמעלה הראשונה; שמחיריו מצטברים עוד ועוד, מול כל מגזר אוכלוסייה בעיר, כולל המפגינים שהפכו בה לאורחי קבע, במידה רבה ב"זכותו". אז בואו לא נתמקד בשוטרים. שהרי, אחריות מפקדים זה דווקא נושא שנלמד במכללה המשטרתית. אבל, כנראה שידיד ובכיריו נעדרו בדיוק מהשיעור הזה.
תובנה חמישית: הנובעת מכך היא, ששיטת מינויי הבכירים במשטרה חייבת לעבור רפורמה מקיפה. לטעמי, מפקד מחוז אחד בתפקיד לא נכון יכול לטרלל מדינה שלמה; ועולם כמנהגו נוהג. פה, סוף מעשה במינוי הנכון תחילה; בטח לתפקידים רגישים כמו מפקד מחוז ירושלים.
[מקור תמונתו של ניצב דורון ידיד משמאל: דוברות המשטרה]
תובנה שישית: אם קודם היה משבר ביחסי המשטרה עם קהילת מאה שערים, היום חוסר האמון וחוסר הלגיטימציה מוחלטים; ובצדק. המשמעות היא שאפקטיביות התפקוד בחלק זה של העיר היא אפסית. אבל כאמור, את מי במדינה מעניינים יחסי המשטרה והאוכלוסייה במאה שערים? מן הסתם, רק את אנשי מאה שערים.
תובנה שביעית, הנגזרת מהתובנה הקודמת היא, שלמרות שהיא ארגון שנותן שירות, אין שום מנגנון לטיפול בכשלי שירות. מרגע שהבחינו שארע כשל באירוע – והרגע הזה הוא אגב לא הרגע שהתגלתה הטעות; אלא מהרגע שאחראי כלשהו היה צריך להבחין שנעצר אדם דתי, מבוגר, ללא כיפה לראשו, ללא לבוש מתאים וללא נעליים בכלל - מאותו רגע היה צריך לכנוס לשם מפקדים בכירים של המרחב והמחוז, כולל דובר המחוז, לגבש מדיניות מתקנת לגבי האירוע; זהו כשל של פיקוד בכיר, חמור בהרבה מהכשל הראשון, שאיננו קשור כלל למחדל הראשוני של השוטרים העוצרים.
והתובנה השמינית: למרות שסיכוייו של שינוי מקיף במשטרה קלושים (למה, זה כבר נושא לשיחה נפרדת...), אין למפכ"ל הנכנס את הפריבילגיה שלא לגבש שינוי ולנסות ליישמו. זה מחייב היערכות שונה לחלוטין מצידו; ואני ממש לא מקנא בו.
והתובנה התשיעית: עבורנו האזרחים, משטרת המנדט הבריטי נמשכת. אסור לאפשר זאת וצריך לעשות מעשה.
צריך להבין שמרגע שהמפכ"ל הנכנס ינסה לשנות, הוא יותקף על ידי מתנגדי השינוי בכל דרך אפשרית, יושמץ, יוקע ויהפוך לבדיחה, בסיועה הפעיל של חלק מהתקשורת. אסור לנו כציבור לאפשר זאת ועלינו לגבותו בכל דרך ולא להתרשם מהרפש, עד שהמשטרה תשתנה. אחרת, אנחנו אלה שנשאר עם העליבות התפקודית הזו.
לשיחה המוקלטת:
תתת טוויטר http://actualic.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%95-%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A9-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%96%D7%A8/[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
