[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

אלון שוורץ הוא יועץ ארגוני ואסטרטגי, עובד כבר מעל 15 שנים בסביבות ארגוניות ובתפקידים בכירים (לשעבר מנכ"ל התאחדות המלאכה). הוא מתמחה במרחבים; ומספק לארגונים כלים ושיטות לייצור סביבות עבודה שיתאימו לפעילות הארגונית. סביבת עבודה צריכה לספק איכות חיים לעובדים, לייצר תקשורת ארגונית זורמת ויעילה, להיות סביבה המאפשרת למידה ושיתופי פעולה נכונים, ליצור חדשנות ארגונית ומעל לכל שורת רווח- פריון!

לבלוג של אלון שוורץ, לחצו כאן.

*  *  *

לאחרונה יותר ויותר יועצים וארגונים עוסקים בשאלות של סדר. מושג הסדר זוכה לעדנה בעיקר בגלל העדרו במציאות האנושית ובגלל התחושה של התערערותו במסגרת הקורונה. לכך מתלווה מגמה מצטברת של תפיסות וגישות, העוסקות ביוצא הדופן -  בתוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) או בברבורים השחורים, עולמות בהפרעה וכמובן המלכה האם VUCA.

במאמר זה איני מנסה או מתיימר להתייחס לתחושת החידלון האופפת את המרחב או להתערערות הסדר הקיים אני בסך הכל מבקש לנסות ולעשות סדר והבהרה מושגית למושג עצמו: סדר.

עכשיו תשאלו את עצמכם למה בוער לי לעסוק בדקדקנות מושגית דווקא בעניינו של זה? אז ככה, האופן בו אנחנו מבינים או תופסים את מושג הסדר הוא בעל השפעה רב על האופן בו אנחנו מנתחים את התופעות סביבנו. אי הבנה לגבי, מיהו ומהו אותו ברנש הכרוי סדר, מייצרת בלבול מושגי בתחומים רבים ומשבשת את יכולת ההתבוננות שלנו על מערכות מצבים וארגונים.

יאללה נתחיל. 

[עוד על המושג: 'סדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'ברבורים שחורים', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: VUCA, לחצו כאן]

[בתמונה: אי הבנה לגבי, מיהו ומהו אותו ברנש הכרוי סדר, מייצרת בלבול מושגי בתחומים רבים ומשבשת את יכולת ההתבוננות שלנו על מערכות מצבים וארגונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

סדר הינו מידת החוקיות השלטת במערכת הקובעת את מיקומו של כל פרט בה. ככל שמערכת מסודרת יותר, יגדל האי שוויון שבהסתברויות השונות לגבי מיקומו של פרט כלשהו. במצב של אי סדר, האפשרויות השונות למיקומו של פרט במערכת הופכות לשוות בהסתברותן.

אבל מעל לכל סדר הוא עניין פרשני. סדר אינו נמצא בעולם באופן אובייקטיבי. סדר הוא השלכה אנושית על המציאות והוא הפריזמה דרכה אנחנו תופסים את ההתרחשות. נכון שההשלכה הזו היא קונוונציה חברתית ובמובן זה במהלך הדורות השתרשו סוגי סדר שהם תפיסה משותפת מחד גיסא; אבל מאידך התפיסות הללו מוטות תרבותית וחברתית באותה במידה שהן מוסכמה.

אנסה להבהיר את דברי באופן הבא: סדר אינו קיים במציאות, אנחנו תופסים את המציאות דרך משקפי הסדר שלנו ואנחנו עושים זאת משלל סיבות אבולוציוניות.

המציאות כפי תאר אותה הסוציולוג הגרמני ניקולס לומן (Niklas Luhmann; ראו תמונה משמאל) היא תמיד סבוכה משתנה וחסרת פשר (הוא הגדיר אותה כאירוע) ואילו ההתייחסות האנושית למציאות מסדרת אותה על פי אמות מידה שונות (הוא הגדיר את הסידור כ"מצב").

[תמונת דיוקנו של ניקולס לומן נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Sonntag. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בעצם כדי להתמודד עם ההשתנות המתמדת הבלבול ואי הוודאות, פיתח המין את היכולת להתנתק מהמציאות ולפרש אותה באופן מארגן. בהמשך משתמש המין בארגון כדרך לייצר אמצעים ולשלוט במציאות.

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

אבל האופן בו אנו מפרשים את המציאות ומסדרים אותה אינו עוסק או מתארגן רק על פי סוג סדר אחד ויחיד ולמעשה קיימים סוגים שונים של סדר כן אתייחס לשניים:

• הסדר השגור והמוכר הוא הסדר הפורמאלי (הוא סדר פשוט יחסית).
• סדר אחר שמוכר לרבים הוא הסדר האינטגרטיבי.

קחו לדוגמא את הרשימה הבאה:

• קוטג'
• לבנה
• נייר טואלט
• עגבניות
• מלפפונים
• משחת שיניים
• לא לשכוח שוקולד למריחה.

בסידור על פי הסדר הפורמאלי מדובר ברשימת קניות פשוטה המפרטת מספר מצרכים שיש לקנות מהמכולת. למרכיבים השונים של הסדר אין משמעות וניתן להחליפם במרכיבים אחרים. לעומת זאת פרשנות על פי הסדר האינטגרטיבי הייתה מפרשת את אותה הרשימה בדיוק כשירה. אז במקרה השני לא ניתן יהיה להחליף בין המרכיבים ולכל אחד מהן תהיה משמעות שתתקבל בגלל המיקום הייחודי שלו.

[מקור התמונה משמאל: Photo by cottonbro from Pexels]

בסדר פורמאלי הפרטים אינם משפיעים על העיקרון המסדר הוא חיצוני להם ועומד בפני עצמו. חריגה של פרט לא תשנה את העיקרון המסדר; ולפרטים אין משמעות רבה בסוג הסדר הזה. גם ברמה האינפורמטיבית אין לפרט אחד משמעות רבה והוא לא מוסיף מידע רב בהיבטי התמונה הרחבה.

למשל עקרון מסדר של פירות הדר כולל בתוכו תפוזים, מנדרינות, אשכוליות וכו'. הורדה של פרי מהרשימה לא תשנה את העיקרון המסדר; ובאותו האופן אין ערך רב לתוספת של פרי נוסף... בהתאמה, כל בר דעת ידע לבדו להוסיף לרשימה פירות אחרים שיענו על ההגדרה.

הסדר האינטגרטיבי מאופיין ברמת מובחנות גבוהה (שוב, בסוף מדובר בסדר) אבל גם ברגישות גבוהה בין רכיבי הסדר לעקרון המסדר. שינויי באחד הרכיבים ישפיע על כלל המרכיבים וגם על העיקרון המסדר. מדד האינפורמטיביות של כל פרט הוא גבוהה ולכל פרט ייחודיות שנובעת מעצמו ומההקשר שלוו לשאר המרכיבים.

סדר אינטגרטיבי הוא סדר אסתטי: בסדר שכזה יצירה הופכת לשלמה, כשכל מרכיביה נמצאים במקומם; ובעצם, לא ניתן ליצור את היצירה באופן אחר אלא בסדר הרלוונטי. האף של המונה ליזה צריך להיות במקום מסוים; ופלטת הצבעים - שבה השתמש ליאונרדו דה וינצ'י - חייבת הייתה להיות כפי שהיא בתמונה. כל שינוי כל סטייה תייצר סדר חדש, שהוא לא המונה ליזה:

[בתמונה: לא ניתן ליצור את היצירה באופן אחר אלא בסדר הרלוונטי. האף של המונה ליזה צריך להיות במקום מסוים; ופלטת הצבעים - שבה השתמש ליאונרדו דה וינצ'י - חייבת הייתה להיות כפי שהיא בתמונה. כל שינוי כל סטייה תייצר סדר חדש, שהוא לא המונה ליזה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי gregroose לאתר Pixabay]

אבל כאמור, אנו המפרשים את המציאות ואת שני סוגי הסדר ניתן לייצר על ידי התפיסה הפרשנית שלנו את המציאות ולעיתים ניתן לייצר אותם במקביל. המונה ליזה כיצירת אומנות נשגבת היא יצירה מסדר אינטגרטיבי; אבל, אותה היצירה משועתקת ( ללא ההילה שלה - וולטר בנימין) הופכת ליצירה מסדר אינפורמטיבי.

לפני מספר שנים, חברת ביטוח שלא ננקוב בשמה, השתמשה בסיסמה "בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם". בעצם, אם חושבים על זה, אותה חברת הביטוח בקשה מלקוחותיה לוותר מידי פעם על חוקי הנהיגה; ולנהוג באופן מצילת חיים. בפרקטיקה חברת הביטוח צדקה לחלוטין. חוקי הנהיגה שהם הסדר הפורמאלי מקשים מאוד על הנהיגה הזורמת; והם גם כמעט בלתי אפשריים ליישום. בפועל, נהגים בעלי ניסיון יודעים להשתלב בתוך התנועה האנושית המורכבת, ולנהוג באופן חכם שלא פעם מציל חיים.

מידי פעם עולה השאלה מיהי האישה היפה בעולם (סליחה מראש על ההטיה המגדרית); וגם בסוגיה הזו ההיגיון המסדר יכול להיות נורמטיבי פורמאלי ויכול להיות אסתטי. ההיגיון יכול לכוון לבר רפאלי (ראו תמונה משמאל) מחד גיסא; או לאשתי (כל אחד ואשתי הפרטית שלו) מאידך גיסא; ושניהם יהיו נכונים, כל אחד על פי הגיון מסדר אחר.

[בתמונה משמאל: בר רפאלי על שער ה- MAXIM. מיהי האישה היפה בעולם? על פי אריזה סדר?]

בשלב זה כדי להסביר, כאוס הוא סדר, אנחנו לא יודעים להגדיר אותו או לתאר אותו עד סופו, אנחנו כן מניחים שהוא קיים. הוא סדר מורכב מופשט שהקשר בין מרכיביו רופף או לא ברור דיו אבל לבסוף הוא סדר.

מצב של אי סדר הוא מצב בלתי נסבל בשביל בן אנוש. אנשים שחזרו משדה הקרב אנשים שהיו במצבי קיצון, ברגע עצמו חשים על בשרם את משמעותו הבלתי נסבלת של אי הסדר. כדי להצליח ולחזור לתפקוד הם מייצרים תהליך ארוך של סידור וקטלוג המציאות והבנייתה לכלל סדר בדיעבד.

במשפט אייכמן עולה ק. צטניק לדוכן העדים הוא מתבקש על ידי התובע, גדעון האוזנר, להכיל על זיכרון השואה שלו - על הפלנטה האחרת את הגיון הסדר המשפטי, הנורמטיבי. ק. צטניק שסרב באופן פעיל לחזור מהתופת ועסק כל חייו בשחזור שלה אינו מקבל עליו את הדין ולכן עדותו לא צולחת הוא מתמוטט על דוכן העדים.

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] 

.

סוג הסדר - שבאמצעותו אנחנו מנתחים את המציאות - יקבע מראש את האופן שבו נתייחס אליה; ואת מידת המורכבות שנייחס לה. בעצם המורכבות היא תוצר של אופן ההתבוננות שלנו בעולם ולא תוצר של מהותו הבסיסית (ולא בגלל שהוא לא מורכב לכשעצמו). כך יוצא שניתן להתבונן על כל מציאות חברתית או ארגונית או בכלל דרך פריזמות שונות ולנתח אותן בהתאם.

למשל בשנים האחרונות השתרשה תפיסה אצל יועצים וארגונים, שתיאור הארגון דרך מודל עץ הוא תיאור לוקה בחסר ושאילו תיאור הארגון במודל רשתי נוגע במורכבות. מן הסתם שני התיאורים הללו מיצגים מודל סדר מסוים. המודל העצי ההיררכי בהחלט קרוב יותר לסדר האינפורמטיבי; ואילו המודל הרשתי קרוב לסדר האינטגרטיבי; אבל, כאן אנו מגיעים לנקודה החשובה, מה שיקבע לבסוף הוא אופן ההתייחסות הפרשנית של מחזיק המודל. ראיתי עבודות נפלאות שנעשו על בסיס מודל העץ ובהתייחסות אינטגרטיבית אליו. הבנה של מורכבותו ושל מערכות היחסית שנותרו בתוכו (בדומה להתייחסות לרשימת המכולת כאל שירה) וראיתי, ולא מעט התייחסות למודלים רשתיים בעיניים פורמאליות שעיקרו את היתרונות של המודל מתוכן.

[בתמונה: המודל העצי ההיררכי בהחלט קרוב יותר לסדר האינפורמטיבי; ואילו המודל הרשתי קרוב לסדר האינטגרטיבי... הכרזה: ייצור ידע]

לכן יש לזכור:

• כשאנו מדברים על כאוס ועל שיבוש אנחנו מדברים על סדר;
• כשאנחנו מדברים על ברבורים השחורים, אנחנו מדברים על סדר;
• וכשאנחנו מדברים על VUCA אנחנו, עדין, בסדר.

[קרדיט למי שלמדה אותי כל מה שאני יודע על סדר - פרופ' רות לורנד (ראו תמונה משמאל)]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), בין כאוס לסדר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 15/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר: המצב ה’בריא’ לארגונים היררכיים, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2009), ניקולס נסים טאלב והברבור השחור, ייצור ידע, 8/5/09.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• דואלוג (2020), VUCA.