[יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: אינו מוזכר]
הרן פינשטין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".
* * *
אני מודה:
אמשיך להביע דעתי במקום זה, בעיקר בנושאי משפט, למרות שהגעתי למסקנה כי אין סיכוי לשינוי.
אני מודה:
לפרופ' יצחק זמיר, היועץ המשפטי לממשלה בעבר, שופט בית המשפט העליון בעבר, ומורי בפקולטה למשפטים בעבר. תודתי נתונה לו על ריאיון שהתפרסם בעתון מקור ראשון וממנו עולה בברור כי זמיר, כמו שופטים רבים מאותה ערכאה, נוהגים כמו שאמרו על הבורבונים: לא למדו כלום ולא שכחו כלום.
פרופ' זמיר נשאל, בין השאר, אם לדעתו הרכב השופטים בבית משפט העליון מגוון, ועל כך ענה : "בהחלט. וכך היה מאז ומתמיד".
[לראיון עם פרופ' יצחק זמיר ב'מקור ראשון', לחצו כאן]
התפוצצתי מצחוק. ואז גם נזכרתי בדבריו של אהרן ברק שאמר כי לא היו שופטים מזרחיים בבית משפט עליון מכיוון שלא נמצאו מתאימים! לא נמצאו? לא חיפשו? חיפשו ולא מצאו? מה זה משנה? העובדה היא כי הזהות בין השופטים בבית משפט עליון "מאז ומתמיד" זעקה לשמים.
אני מודה:
לשופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז אשר בצעד חריג, מוזר, תקדימי ופוליטי למהדרין, ביקשה תגובה של היועץ המשפטי בתיק אזרחי בו המדינה אינה צד כלל. תודתי נתונה לה מכיוון שצעד זה מוכיח את טענתי בדבר הפוליטיות של שופטים בבית המשפט העליון. חובה לגלות: התיק האזרחי מתייחס לשאלת פינוי של שטח בכפר השילוח.
אני מודה:
לשופט י. אלרון מבית המשפט העליון אשר הורה לפרקליטות לחשוף עדויות וראיות אשר לא נחשפו על ידי נציגי התביעה לעורכי הדין של משפחת אלוביץ, של בנימין נתניהו ושל ארנון מוזס. החלטה מיום 14.1.21. עצוב כי צריך היה ללמוד על התנהגות הפרקליטות מתוך החלטה ארוכה זו של השופט אלרון אשר מצא גם לנכון לבקר את בית המשפט המחוזי בנקודות מסוימות.
