[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
אם אנחנו באמת רוצים לצאת מהמצב הרע והמתמשך הזה, יש רק פתרון אחד: האצת קצב החיסונים למקסימום, לחסן 7 ימים בשבוע כולל בשבתות ובחגים, לחסן לפחות כ- 300 אלף איש ביום; ומספר זה כולל את מתחסני החיסון השני.
זה הפתרון הכלכלי והחברתי היעיל ביותר, פתרון שיביא אותנו בתוך כחודשיים עד שלושה למצב נסבל של כ 10 נפטרים ליום...
אין לפתח אשליות בציבור שהמגיפה הזו תעלם. לצערי אנחנו נאלץ לחיות עם הנגיף הזה עוד שנים רבות. קצב ההתחסנות העולמי הנוכחי הוא עדיין איטי מאוד והנגיף הזה עובר בקלות מאדם לאדם; ומתאים את עצמו לשינויים, טוב יותר ומהר יותר מאיתנו!
המטרה בגדול היא להפוך את החיים של כולנו לנסבלים. לכן, אם לא נגיע לקצב הזה של כ 300 אלף מתחסנים ליום, יהיה גם סגר רביעי.
היעד הכולל להשגת המטרה הזו, "חיים נסבלים" הוא כ- 5 מיליון מתחסנים לערך, כפול מהמצב הנוכחי ביחס למתחסנים ראשונה; ופי 10 ביחס למתחסנים בשנית, שיהיו זכאים לתעודה ירוקה.
יש לדעת כי אין אפשרות לכפות סגר סלקטיבי, סגר רק לערבים ולחרדים. הפוליטיקאים כדרכם מברברים, הם היום רוצים מקום בכנסת; ולכן אין לדבריהם כל חשיבות.
אין למדינת ישראל לא היום ולא בעתיד כל אפשרות לפתוח באמצעות המשטרה מלחמת אזרחים על אמונות ודרך חיים.
ומה יתחולל בקרב הציבורים החרדים והערבים, שבהם שיעור ההתחסנות נמוך? התמותה אצלם תמשיך להיות גבוהה וגם הם יבינו לבד, בעוד מס' חודשים, כי בחרו בדרך הלא נכונה.