"... אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס"... היה זה נתן אלתרמן - מהמשוררים החשובים והמשפיעים ביותר בשירה העברית המודרנית - שסימן לנו ברגעי התבוסה והשבר של ה- 7/10, את המעבר המתחייב מתבוסה להתאוששות ולתקומה מחודשת... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות נתן אלתרמן ותרומתו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

להקות הארבה ותנועות מחאה גם יחד, מונעות על ידי תנאים סביבתיים ותהליכים של הדבקה חברתית. הארבה נוצר בתגובה ללחצים חיצוניים וממשיך לנדוד עד שהמשאבים נגמרים או התנאים משתנים. כך גם מחאות, שקמות מתוך מצוקה משותפת, צוברות תנופה, ולבסוף נחלשות כאשר הכוחות שתומכים בהן נשחקים. ההבנה של הדינמיקות הללו יכולה לסייע בניתוח ובהתמודדות עם מחאות חברתיות – בין אם במטרה לקדמן או לנהל את השלכותיהן על החברה.

"פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen), הוא כלי לצריבת תודעה של ההמון וליצירת פסיכוזת המונים, שממחדירה בהם אימה ופחד וגורמת להם להצטופף ולצאת לרחובות. אבל, מה קורה כאשר ה'מדביקים' - אלו שאמורים להפיץ את ה'פטוגן הרעיוני' - נדבקים בו בעצמם, והופכים חלק מההמון המבועת?

מהות הדמוקרטיה נעוצה בעובדה שהחוק אינו מוגדר באופן סופי, שהחוק נבחן מחדש שוב ושוב. במאמר "ונחתום בטבעת המלך ואין להשיב", מאת אור בסוק, הוא מציג באופן שובה לב, השוואה בין חוקי פרס ה"נצחיים" והכושלים בתקופת אחשוורוש, כפי שעולה ממגילת אסתר, לבין תפיסת בית המשפט העליון "שלחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כלומר לחוקי היסוד, יש גלעין נצחי בלתי-ניתן לשינוי"...

יש ביניכם שיקדשו את רונן בר כ'שומר סף'. אחרים בזים לו וסבורים שעליו להישפט. אבל אלה גם אלה יכירו בתכונה אחת באופיו, שלא ניתן להתעלם ממנה: הוא שוויצר גאוותן ומלא בעצמו. עכשיו תחשבו על ראש אמ"ן בעת טבח ה- 7/10, אהרן חליבה, וגם על ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, האלוף אליהו (אלי) זעירא. מסתבר שלמרות שהצניעות היא הכלי החשוב ביותר של איש המודיעין, הטיפוסים הללו, המלאים בעצמם, נמשכים כמו פרפרים לאש לראשות ארגונים מודיעיניים...

תחקירי 'חרבות ברזל' הציגו חקירה מפורטת ללחימה ביישובי עוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר, אך מעט מידי דובר על דעיכת תפיסת ההגנה על היישובים. דברתי על כך רבות בעשור האחרון ואף פרסמתי בנושא בשנת 2018, מאמר מקיף בכתב העת  "בין הקטבים" של אגף המבצעים בצה"ל. קריאתי לחידוש תפיסת ההגנה המרחבית, לא נענתה. באחת ההערות במטכ"ל נאמר לי "החברה הישראלית השתנתה, אין עוד צידוק לבקש  מאזרח בספר לישון עם נשק מתחת למיטה".

המשך המהלך ההתקפי תלוי ככל הנראה בעמדת חמאס, ביחס להצעות חדשות של הגורמים המתווכים, בכלל זה ההצעה המצרית להיענות חמאס לשחרור נוסף של חטופים. בהתרחשות כזו, סביר להניח כי המתקפה הישראלית תיעצר. זה בין היתר היתרון של לחימה אווירית, בשונה מלחימה יבשתית, ביכולת להפסיק את פעולת הכוח האווירי בטווח זמן מידי.

במשך עשרות שנים, אחד הקמפיינים המרכזיים של מחנה השמאל היה אזהרות חוזרות ונשנות על "סוף הדמוקרטיה". בישראל הוא הגיע לשיא הצלחתו ב'ליל גלנט הראשון' בקמפיין הכל כל מוצלח של של המחאה ב- 2023 למניעת "המהפכה המשטרית", רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, והקמפיין הזה הבאיש, איבד מכוחו, וכדאי לה למחאה להחליפו בקמפיין אפקטיבי יותר!