דווקא עכשיו, כשממשל ביידן נמצא בהליכי התקפלות ופרידה, ראוי שנקדיש מאמר לאסטרטגיה אותה ניסה ליישם במזרח התיכון, שהיא אולי הגורם העיקרי למלחמה האזורית שמתנהלת פה מאז ה- 7 באוקטובר 2023. לאסטרטגיה נאיבית זו יש שם: "אינטגרציה אזורית" (Regional Integration), והיא שהעצימה את אויבי ארצות הברית וישראל, והבעירה את המזרח התיכון.
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה באוגוסט 2024. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
פרשת הדלפת המסמכים מצה"ל וה'טיפול' חסר התקדים בחשודים, מלמדת אותנו שוב, שבישראל - כמו במדינות WOKE מערביות אחרות - נהוגה בגלוי, אכיפה בררנית הזועקת לשמים, תוך שימוש פוליטי גלוי בכלים של התביעה הפלילית. החרדה עמוקה ותחושת הדחיפות בקרב היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות, השב"כ וגורמים במטכ"ל שמאבדים את מוקדי הכוח שלהם ערב כניסת ממשל רפובליקני לתפקידו, יוצרים מצב שבו הגענו ל'מאני טיים', שבו הכל כנראה מותר.
במערכת היחסים העדינה בין הדרג הנבחר לביצועי, חצה ראש השב"כ רונן בר כל קו אדום אפשרי, והתנהל כאופוזיציה פוליטית לדרג הממונה. בעוד שביקורת פנימית לגיטימית ואף נחוצה, חציית הקווים מהדיון הפנימי אל הזירה הציבורית והפוליטית, ועוד בעיצומה של מלחמה, יוצרת נזק כפול: היא פוגעת גם באמון הציבור בממשלה, וגם במעמדו של הארגון שבר עומד בראשו. מדינת ישראל זקוקה לשב"כ חזק, עצמאי ומקצועי, אך גם כזה שמבין את תפקידו בתוך מערכת דמוקרטית. נאמנות לדרג הנבחר אינה חולשה. היא עקרון יסוד בדמוקרטיה מתפקדת.
תקציר: שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה מאוקטובר 2024 ואילך.…
לפניכם מבט השוואתי בין מלחמת יום הכיפורים 1973, לבין המלחמה האחרונה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מתוך המבט המשווה יתבהרו כמה מקווי המתאר שעושים מלחמה זו שעדין לא הסתיימה, למלחמה קיומית קשה מכל מלחמות ישראל מאז תש"ח.
יחסי הקירבה בין אלג'יריה לאיראן מבוססים יותר על אינטרסים גיאופוליטיים ופוליטיים מאשר על קשרים דתיים. בעוד רוב המדינות הערביות מתקרבות למחנה הסוני בהובלת סעודיה, אלג'יריה שומרת על עמדה עצמאית, ולעיתים קרובות רואה באיראן שותפה טבעית במאבקה נגד השפעה מערבית ואזורית שהיא אינה מסכימה עימה. אבל למרות השותפות, היחסים בין אלג'יריה לאיראן מורכבים, ונעים בין שיתוף פעולה לגיטימי לבין חשדות הדדיים ומתיחות גיאופוליטית.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 35 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
תנועת ה-WOKE מייחסת חשיבות רבה לעיצוב תודעת הילדים כבר מגיל צעיר, מתוך הכרה בכך שהשפעה על הדור הצעיר היא מפתח לשינוי חברתי עמוק וארוך טווח. כך הפכו התיכונים של ילדי האליטה למעוז של דוקטרינציה לסרבנות ולמחאה, כשבמקום שמנהליהם ישקדו על ללמד את תלמידיהם איך לחשוב, הם מספרים להם מה לחשוב. האם זה אכן מצליח? האם זה לא מתהפך עליהם בעקבות המלחמה? נחכה ונראה!
