אסטרטגיית קיר הברזל, בהשלכתה ליסודות התודעה האסלאמית, מסתכמת אם כן בהבנה שלמרות שמוטיבציית המאבק נגד הציונות אינה מסתיימת לעולם, בכל זאת ניתן יהיה להשיג מולה יציבות והשלמה זמנית. לא מכוח רצון טוב תושג ההשלמה הזו, אלא מתוקף עליונות ונחישות הכוח היהודי. ואחרי הכל, כמו בכל מערכת מורכבת, נקודת שיווי המשקל שתיווצר למול איתנות הכוח הציוני, נתונה תמיד לטלטלה. היא לעולם לא תתייצב באופן סופי וקבוע ועל כן מחויבת מידי יום במאמצי שיקום והתחדשות.
יהודים מבקשים לנטוש, כי משהו מהותי משתנה להם והם מתקשים למצוא כאן את מקומם. וכאן מתחיל דיון חדש-ישן האם יש ליהודים מקום שהוא מולדת, שאותו - בכל מחיר - לא נוטשים. הדיון הזה שייך לכל חלקי החברה הישראלית ומחייב את הנהגתה....
מאז חידוש התקפות הטרור במרץ 2022, מערכות הביטחון הישראליות פועלות בהתמדה ובתעוזה מבצעית לדיכוי פעילות הטרור. במגמה הזו, אירועי סוף השבוע מבטאים ציון דרך קשה במאבק, אבל לא נקודת תפנית. בשאלה הגדולה: למה זה שוב קורה? מומלץ לשוב אל מאמרו המכונן של זאב ז'בוטינסקי "על קיר הברזל" שפורסם לראשונה ב-1923...
גל מכתבי מחאה של קצינים במילואים שוטף אותנו לאחרונה. אזרחים, שיש עבר מאחוריהם, עושים שימוש בהילת עברם לצרכים פוליטיים. רק שהשימוש ב'אפקט ההילה' איננו אפקטיבי במקרים כאלה; והניסיון מלמד, ששימוש שגוי ב'אפקט ההילה' רק מביא לפיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר...
יוזמת הרמטכ"ל להבעת דאגתו בפני ראש הממשלה, בתביעה לשיתוף המטכ"ל בהחלטות, לא רק לגיטימית אלא גם ראויה להערכה. הדרג המדיני כסמכות עליונה, בוודאי רשאי לקבל החלטות מנוגדות להמלצת הרמטכ"ל ומפקדי הצבא. אולם אין ספק כי שינויים כאלה, מחייבים עבודת מטה ובירור מלוא המשמעויות תוך הצגתן לדיון משותף בדרג המדיני.
קשה להתמודד עם דימויים. הם נוטים להתקבע בתודעת הציבור גם כאשר העובדות רחוקות מהם. כאלה הם שני הדימויים הכוזבים, בהם מתמודדת לאחרונה הנהגת צה"ל. דימויים אלה מסכנים את לכידותו של הצבא...
אנו, האמונים היום על "שלטון החוק" מתקשים להבין, מדוע הדגיש בן גוריון את הניגודיות שבין החוק למעשה; אולם בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינאמית, המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים, ויקשה מאוד עלינו להישאר ממלכתיים בעולם של משפטנים. במושג הממלכתיות הוא ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים, תוך הדגשת הצורך לזכור תמיד, כי החוק אמור לשרת את האינטרסים הלאומיים. לא להיפך!
לפי שעה מה שהשיגה הציונות הדתית, במכלול הסמכויות הממשלתיות שהוענקו לה, עלול להסתכם בהבטחה גדולה שספק אם תתממש. בינתיים מתוך הישגי המו"מ העיקש, הדאגה להתפתחות ההתיישבות ביו"ש בנגב ובגליל - שלמרות הכל עודנה צבועה בגוון כלל לאומי - עלולה להצטייר בתודעת העם כלא יותר מאינטרס מגזרי של הציונות הדתית וזאת בוודאי סכנה גדולה לעתיד ההתיישבות.
הציבור שנתן קולו להקמת הממשלה החדשה, בראשות בנימין נתניהו, מצפה בימים אלה להרבה יותר מהחלפת ההנהגה. הוא משווע לבשורה חדשה ולדרך חדשה. בדרגים המקצועיים לעומת זאת, כמו במערכות הביטחון - מתקיימת ציפייה גם אם אינה מוצהרת בגלוי - כי השרים החדשים ישכילו להמשיך בקווי המתאר העיקריים של המדיניות הקודמת.
