רוח גדולה ומיוחדת שורה בין חיילי צה"ל בשדות הקרב, והיא מתבטאת גם בשירה ותפילה משותפת בטרם קרב. התופעה ספונטנית, נראית כמתהווה מעצמה משורות החיילים, ממש לא מוכוונת על ידי גורמי השפעה חיצוניים דוגמת רבנים. ובכל זאת היא מעוררת בקרב אנשים לא מבוטלים חרדה וביקורת...
מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית. הוא מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק איראן שפרצה בספטמבר 1980 במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן, בתכנון לסיימה תוך כשבועיים. התארכות המלחמה לשמונה שנים, נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתורת לחימה - הדוקטרינה של חמאס וחיזבאללה.
לא נכות בכושר ההחלטה של הקבינט יצרה את המתחים בהם מתנהלת המלחמה. אלא המציאות הסבוכה במורכבות האתגר שהציבה לעם ישראל. לנוכח המשבר, הנהגתה הלאומית של מדינת ישראל יחד עם מערכת הביטחון, מחויבות לגיבושה של תפיסת ביטחון לאומי חדשה. לשם כך נדרש גם סיפור לאומי חדש ומנהיגות שתגבש אותו.
על פי טבעם, מצבי חירום במיוחד בזמן מלחמה, מציבים להנהגה לאומית דילמות להכרעה, ולניהול סיכונים פוליטי. במשוואה הכוללת של ניהול הסיכונים חייבת להשתלב נקודת המבט הכלכלית יחד עם נקודת המבט הביטחונית ביחס לאינטרס הישראלי לשימור היציבות האזרחית, שעדין קיימת במרחבי יו"ש. במכלול היבטים אלה, למרות הסיכונים, למרות ההכרזות שאחרי 7 אוקטובר יש לחשב מסלול מחדש, הפועלים הפלסטיניים מיו"ש, לפחות כמחציתם, חייבים לשוב לעבודתם בישראל. זו הכרעה מנהיגותית-אסטרטגית, בלתי נמנעת.
עיון מעמיק במכלול הסיבות להתארכות המלחמה, על צורתם והגיונם של האיומים המתפתחים נגד מדינת ישראל, חיוני לגיבוש תפיסת ביטחון ישראלית חדשה. במאמץ הזה, נדרשת - בין היתר - היפרדות מקונספציית הנסיגות, שעדין מוחזקת על ידי בכירים לשעבר במערכות הביטחון, כשהם ממשיכים לספר כי צה"ל בעליונותו המוחצת, יוכל תמיד לשוב אל דפוסי הניצחון ממלחמת ששת הימים.
הדרך הישראלית אל הניצחון, תלויה בהבנת שני הממדים של רעיון ה'אל מוקוואמה': חובת המאבק מחד גיסא; והחובה להכיר במגבלות המציאות מאידך גיסא. החזון החמאסי ימשיך כנראה להתקיים. אבל ביכולתנו להביא את המאמינים הג'יהדיים, להכרת חולשתם, בסיכוי להפסקה זמנית של מאבקם, בחובתם לציווי ה"סאבר".
מורכבותה יוצאת הדופן של המלחמה, בצד האינטרס האיראני במלחמה ארוכה, גורמים לכך שגם אחרי שיושג חיסול שליטת החמאס ברצועת עזה, המרחב ימשיך להיות מושפע מכלל המגמות האזוריות המתפתחות בהובלת איראן. במערכת מורכבת זו לגמרי מובן, מדוע החשיבה על כתובת אחראית לניהול היום שאחרי כה רחוקה מבהירות והסכמה. היום שאחרי ילך ויתהווה מתוך הלחימה.
עם כל האמון בצה"ל וביכולותיו, אין ולא תהיה אפשרות להגן על מדינת ישראל בקו רצועת החוף. יש להביא תובנה זו להסכמה לאומית רחבה. על כן, שאלת הניצחון תוכרע בכפר סבא!
איך ניתן להסביר את גודל העיוורון הצה"לי? בעולם המערבי - המעצים את כוחם של השכל הישר והתבונה - נתפס העיוורון הזה כמחדל. אבל, תופעת המלחמה מבטאת עוצמות כאוטיות בלתי ניתנות לחיזוי מראש. על כן, נדרשת השתדלות מתמדת, לקיים את חובת ההתרעה.
חמאס מנסה למוסס את המלחמה ולהפוך אותה לעוד סבב, שממנו יצא מחוזק יותר. גם חיזבאללה כבר פועל למוסס את רצועת החיץ שיצרנו, להחזיר אזרחים לבתיהם, ובעקבותיהם את חיילי כוח רדואן. בזמן שהמיקוד התקשורתי עוסק בשיבת החטופים, צה"ל חייב לתכנן מערכה חדשה בהיגיון חדש, שיש בה עליונות תפיסתית על תוכניותיו של האויב. זה מבחננו הגדול!
