כשאי הוודאות שלטת, סוף מחשבה במעשה תחילה. מה שנכון כרגע הוא לתת לכוחות צה"ל את ברכת הדרך לפעולה בהבנה עמוקה שמתוך הישגי הפעולה ותוצאותיה, יתברר בהמשך אופק האפשרויות לגבי הסידור לעתיד שלפי שעה עוד לא נוצר. בינתיים, צריכה ממשלת ישראל לפעול בהכרה שלגבי העתיד כל האפשרויות פתוחות. בתוכן גם אפשרות הכיבוש והשליטה בשטח למשך זמן ארוך.

מצבה של מדינת ישראל בימים אלה, כמובן איתן פי כמה ממצבה של מדינת ישראל שאך נולדה בימי תש"ח, אבל מבחנה המנהיגותי של ההנהגה הישראלית מחייב גדלות בשיעור הקומה הרוחני והניהולי הנדרשת להנהגת אומה במלחמה קיומית.

בנסיבות שנוצרו בבוקר שמחת תורה, ה- 7 באוקטובר 2023, תוצאות המלחמה הזו תקבענה אם ישראל תמשיך להיחשב מעצמה אזורית. לכן, הנחלת תבוסה צבאית לחמאס הכרחית יותר מאי פעם, אחרת יקרסו גם הסכמי השלום! על כן, הכרעת חמאס היא הכרח קיומי למדינת ישראל.

לקח אחד מרכזי שהוצג בשנים האחרונות שוב ושוב ונדחה, הוא הערכות האזרחים ביישובי הספר להגנה עצמית, במסגרת מה שהוכר בתולדות צה"ל במונח "ההגנה המרחבית". במצב השגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב. גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה. ללקח זה יש משמעות מידית להגנת יישובי הספר ביתר הזירות.

אחת הטכניקות האפקטיביות; בעולם המדיה, הפרסום והשיווק היא לשבש מושגים ש'מפריעים' לך, בדרך של הקניית משמעות שונה, שלילית. כך למשל, בתגובה לפיצוץ תפילות יום הכיפורים 2023, בכיכר דיזנגוף, ע"י אנשי המחאה, הצביעו ראש עריית תל אביב רון חולדאי, ויאיר לפיד, יחד, על אשמת "גורמי קיצון דתיים ומשיחיים"... מדוע? כי אין ציונות בלי משיחיות.

ההתנגדות לרפורמה הצליחה לנתק את אנשי ההתיישבות מרוב העם, לא בגלל שיש להם משהו נגד ההתיישבות, אלא בגלל שנוצר במתכוון פחד מהחבורה הזאת, שמתעתדת "לשים עלינו דיקטטורה", לפגוע בזכויות הנשים ולהעבירן למושבי האוטובוס האחרונים, להתנכל ללהט"בים וכדומה. האיומים הללו מדברים אל רוב העם, ואנחנו זקוקים לעם במאבק העיקרי שלנו, על יהודה ושומרון.

במלחמה, בניגוד למשחק כדורגל, הניצחון תלוי לא רק בתוצאת הקרבות אלא גם בסיפור שמספרים עליה. בכל מה שקשור לסיפור המלחמה, בהתבוננות במה שהיא חוללה למדינת ישראל, החברה הישראלית חמקה מהתמודדות פתוחה ומקיפה במכלול הרחב של התופעות שהמלחמה הזו חוללה. 

במציאות הקיימת, אין סיכוי להגיע לפשרה ולהסכמה מתוך כבוד והכרה הדדית. במקום הזה, רק שתי דרכים אפשריות להנהגת הקואליציה: מאבק חזיתי עד כדי סכנת מלחמת אחים, או התחמקות מודעת טקטית ממאבק, בשאיפה לעקוף את סכנת ההתנגשות האלימה הרת האסון.

במבט להווה ולעתיד, מתווה רבין כפי שהוצג באוקטובר 1995, עם התוויית מרחב שטחי C ומפעל ההתיישבות הפרוס בו, כחיוני לביטחון מדינת ישראל, הפך למעשה למתווה המכונן, הלכה למעשה, את האסטרטגיה של ממשלות נתניהו בזירה הפלסטינית.  

תקציר: לא קל לזהות תפנית אסטרטגית ברגע התהוותה. המציאות הביטחונית מציבה את מדינת ישראל בפני מצב אסטרטגי חדש שלא הכרנו עד כה, ומאלצת אותה להתמודד עם תפנית כזו. [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד…