הפנמתה של הבנת מצב החירום - ככזה שאיש בעבר לא פגש כמותו - מובילה להכרה, שתחקיר על התנהלות הכוחות באירוע אינו יכול להתנהל במתודה הנדסית לינארית המתאימה לחקירת תאונות מטוסים או תאונת רכבות. עליו לפרוץ מחוץ לכל מה שמקובל וידוע, כאמת מידה ללמידה ולשיפוט. למה? כי דווקא התלות המקצועית של מערכות ממוסדות בנהלים ותרגולות מוכנים מראש, היא זו שמחוללת את פערי המענה לאירוע שבטבעו הוא ראשוני וחסר תקדים.

אחת התובנות החשובות בהבנת התנהגותן של מערכות מורכבות - בתחומים שונים, מביולוגיה ואקולוגיה ועד כלכלה, מדעי הארגון ומדעי החברה בכלל - היא, שמערכת כזו היא גוף שיש לו רציונל משלו, שלפעמים שונה באופן משמעותי מזה של מרכיביו הבודדים.

הדחף הבסיסי של מרכיבים עוצמתיים במערכת הוא למקסם את עוצמתם מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביהם מאידך גיסא. זה האופן שבו מערכת מורכבת מתאימה את עצמה לשינויים בסביבתה... אבל לעיתים מתרחשים תהליכים הפוכים, כאשר גורם במערכת, מסיבה כלשהי, מוותר על רווחים אסטרטגיים, נכסים ו/או טריטוריות. תחשבו על הפסקת המלחמה, על ה"הסדרה" בצפון, ועל "שתי מדינות לשני עמים"...

'היום שאחרי' הוא מושג שגוי ובעייתי שניכנס לתרבות האסטרטגית הישראלית בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל'. בעייתי, כיוון שאפשר לתכנן כיצד נכנסים לאירוע משמעותי, אך לעולם לא איך יוצאים ממנו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'היום שאחרי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

המתחים של בנימין נתניהו עם ג'ו ביידן אינם חידוש בנוף הבריתות הבינלאומי. ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. מרוזוולט וצ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד למתחים בתוך נאט"ו במהלך המלחמה הקרה, הדינמיקה הזו משקפת את המורכבות הטבועה בפוליטיקה הבינלאומית. 

בתרבות המוסלמית, כמו גם במערבית וברוסית, מוכרת הגישה האסטרטגית של 'לבעוט בדלת הרקובה'... אבל הבעיטה הזו לא תמיד מובילה אותנו לאן שאנחנו מבקשים להגיע!

בליל ה- 7-6 באוקטובר 2023, לפני הטבח, נערכה במטה הכללי התייעצות חריגה, על רקע אינדיקציות לפעולות יוצאות דופן מצידו השני של הגבול העזתי. הדרג המדיני לא עורב. למרות זאת, הוא נתפס בעיני רבים כאחראי. הכיצד? כי אחריות אינה ניתנת לחלוקה, והאחראי חייב להקפיד שהסמכות אינה מנוצלת לרעה! זוהי דוגמה מצוינת למתח המובנה שבין אחריות לסמכות, הנובע מחוסר האיזון שביניהם. זה נושא המאמר.

'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!

כמו בתחילת המאה ה- 20, מאופיינת תחילת המאה ה- 21 בתהליכים מוגברים של צריבת תודעה, דווקא במדינות המערביות שהיו פעם דמוקרטיות, והיום, אזרחיהם משוטים ומופעלים ע"י בעלי הון ובעלי עוצמה אחרים להשגת מטרותיהם... ריכזנו עבורכם עשרה סרטונים וכרזות על צריבת תודעה באתר ייצור ידע. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...