המודלים מעלה-מטה (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up) באתר ייצור ידע

מעלה-מטה ומטה-מעלה הם שני מודלים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשורת: האחד, מההנהלה, מטה אל העובדים (Top Down); והשני, מהעובדים, מעלה אל ההנהלה (Bottom Up). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המודלים הללו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

Jeppe Vilstrup Hansgaard: הקסם שבמעגלים

ככל שהתמקצעתי וצברתי ניסיון באבחון ובשיפור ארגונים, למדתי להעריך עוד ועוד ואת הקסם שבמעגלים, כדרך להאיץ זרימות ארגוניות, ביטול ביורוקרטיות, הימנעות מחיכוכים, הפחתת סיכונים, יצירת לולאות משוב שבאמת עובדות, וכדומה.

ברק לינג: מעגלי-שיח / סדנאות חיבור – אופטימיזציה ארגונית בדרכי נועם…

תקציר: הטכניקות לרישות עובדים רבות ומגוונות, אבל מעט מאוד נכתב עליהן, בין היתר כיוון שמטבע הדברים, זהו סודם המקצועי של העוסקים בכך. אני מבקש להציע טכניקה פשוטה יחסית, שמניסיוני משפרת מאוד את סיכויי ההצלחה באריגת הרשת הארגונית ושמשרתת אותי נאמנה כבר זמן רב. היא קרויה, "מעגל שיח" (Discourse Circles) או "סדנת חיבור"… [לקובץ המאמרים בנושא…

Jeppe Vilstrup Hansgaard: איך עושים אופטימיזציה במבנה הארגוני?

תקציר - אלה ארבעה העקרונות החשובים למלאכת האריגה הארגונית: זהו את מעט האנשים שהחיבור ביניהם יניב את התוצאות המקסימליות; חברו ביניהם סביב משימה משמעותית; סייעו להם להתחבר, באמצעות פעילויות חברתיות; והצטיידו בסבלנות. זה לוקח זמן...

תופעת הצלחת היתר באתר ייצור ידע

תקציר: מורכבותה של מערכת מורכבת, תופעת 'הפעולות המאזנות' ונטייתה למהפכים, יוצרת את התופעה הנפוצה של הצלחת יתר (Overachieving): מצב, שבו עודף עשייה בתחום מסויים במערכת, מעביר אותה מהצלחה לכישלון... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת 'הצלחת היתר' והשלכותיה. כל מאמרים כתבו ע"י ד"ר פנחס יחזקאלי.

פנחס יחזקאלי: אחריות ונטילת אחריות בעידן המשפטיזציה

תקציר: בתרבותנו העכשווית, לנטילת אחריות יש משמעויות כבדות, מבחינה ציבורית ומשפטית. לכן, בחברה מערבית - הנשלטת ע"י פרדיגמת חשיבה שבה טעות היא פשע שלא יסולח; ולהודאה באחריות יש מחיר משפטי וכלכלי משמעותי - רק מעטים נשמעים לציווי הציבורי והמנהיגותי, ולוקחים אחריות...

יחזקאלי ואונגר משיח: מגוון תעסוקתי איננו 'זבנג וגמרנו'!

ביצוע מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring) ושילובם של קבוצות אוכלוסיה מגוונות בארגונים יכול לתרום הרבה לאפקטיביות הארגונית. הוא גם, ללא ספק, 'ציונות לשמה'. אלה העושים כן גם זוכים להטבות ממשלתיות. אבל, הניסיון מלמד ששילוב הקבוצות הללו הוא עניין מורכב, המחייב עבודה קשה ומתמשכת, כבר משלב הקליטה של העובדים...

מגוון (Diversity) וחשיבותו באתר ייצור ידע

תקציר: מגוון (Diversity) הוא מקבץ של גורמים, עם שונות בין אחד לרעהו, כמו: מגוון צבעים, מגוון תכונות, מגוון אפשרויות וכדומה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המגוון וחשיבותו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!