יחזקאלי ואונגר-משיח: הארגון הבלתי פורמלי – הארגון שבתוך הארגון

אִרְגּוּן בִּלְתִּי פוֹרְמָלִי (informal organization) היא מערכת הקשרים החברתיים בארגון, היוצרת 'ארגון בתוך ארגון'. ל- אִרְגּוּן בִּלְתִּי פוֹרְמָלִי יש חוקים משלו, ערכים משלו, נורמות עבודה משלו ומנהיגים משלו! ערכיו יכולים לתאום את ערכי הארגון, אבל אף לסתור אותם. לכן, הכרתו והפיכת מנהיגיו ל'סוכני שינוי' היא מטרה ראשונה במעלה לכל מנהל.

שרית אונגר-משיח: תקשורת ארגונית

תקשורת ארגונית או תקשורת בארגון (Organizational communication) היא התקשורת (חומר, אנרגיה ומידע) הזורמת בין פרטים ומחלקות בארגונים. לאיכות התקשורת הארגונית יש קשר ישיר לאפקטיביות של הארגון, לפרודוקטיביות שלו ולאיכות תהליכי קבלת ההחלטות בו...

שרית אונגר-משיח: הם מתעללים גם בעובדים…

אילון מאסק וטוויטר אינם לבד... התעללות במקומות עבודה היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בדעת הקהל בישראל. מן הסתם, העיסוק הציבורי והמשפטי בתופעה רחוק עדיין מלהיות ממוצה. כיוון שעובדים רבים תלויים בעבודה לפרנסתם, הם עלולים להימצא עם הגב אל הקיר ביחסיהם עם ה'בוסים' שלהם....

יחזקאלי ואונגר משיח: חשוב לטפח 'סוכני שינוי'!

'סוכני שינוי' (key influencers או change agents) הם העובדים העוצמתיים, שיכולים להניע את חבריהם לעבודה להיות שותפים בשינויים שההנהלה מכניסה, או לחלופין, להתנגד אליהם. עובדים אלה מנהיגים, בדרך כלל - באופן בלתי פורמלי - קליקות של עובדים, או משמשים 'מתווכים' בין קליקות כאלה. דרך 'סוכני השינוי' ניתן להגיע בממוצע - ולהשפיע ישירות - על 85% מהעובדים...

יחזקאלי ואונגר-משיח: האם עובדים מנותקים הם עובדים פחות טובים?

'עובדים מנותקים' כעובדים, שאינם מחוברים אפילו בקשר איכותי אחד עם העובדים / המנהלים האחרים בארגון. עובד מנותק הוא פרודוקטיבי פחות מעובדים מחוברים, אבל מחוברות של עובדים היא בראש ובראשונה בעיה ניהולית. לא של העובדים!

יחזקאלי ואונגר משיח: איך אמור מנהל לחלק את זמנו?

מהי חלוקת הזמן האופטימלית של מנהל? ראשית חכמה, ראוי לציין חמישה קריטריונים שלפיהם נכון לחלק את הזמן: למעלה, מול הדרג שמעליו; למטה מול עובדיו; לרוחב מול השווים לו בארגון; החוצה לסביבה המשימתית, מול הציבור, התקשורת, ארגונים ומוסדות רלוונטיים, לקוחות, ספקים וכדומה; ופנימה, לעצמו. אבל, כמה צריך להקדיש לכל תחום ותחום?

שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד

נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.

יחזקאלי ואונגר משיח: סוכני השינוי – הנכס הגדול של המנכ"ל

אחד הנכסים החבויים מן העין, אך החשובים ביותר למנהל ארגון הם מה שמכונה 'סוכני השינוי': אותם עובדים שיש להם את העוצמה הדרושה (הישירה ו/או העקיפה) להניע את חבריהם לתמוך, או לחלופין לחבל, בתחומים שהם קריטיים להנהלת הארגון, כמו למשל בשינויים נדרשים (ומכאן שמם, 'סוכני השינוי'). אם 'סוכני השינוי' לא זוהו ולא נרקמה עימם מערכת יחסים תומכת, נאלצים מנהלים להישען רק על דרכי התקשורת הפורמליות כדי לשכנע את הארגון להשתנות. התוצאה, בדרך כלל, היא כישלון!

יחזקאלי ואונגר משיח: מלכת הכיתה ותרומתה ללמידה

כולנו זוכרים, מן הסתם, את מלכת (או מלך) הכיתה, אבל רק בודדים מכירים את הקשר שבינה לבין איכות הלמידה. ניתן למצוא כיתות, בתחילת תהליך התארגנותן, שמאבקי העוצמה - הניטשים בין קליקות - מקשים מאוד על יכולת המורה להשיג בהן אווירה לימודית. מרגע שנוצרה 'מלכה', היא מייצבת 'סדר' חברתי, שמרגיע את מאבקי העוצמה. ה'סדר' הזה חיוני ללמידה. על כן, בעצם קיומה מאפשרת ה'מלכה' למידה טובה יותר לכיתתה!