תקציר: המאמר מביא את הדוגמאות העיקריות לשימוש שעושה המחאה בדמוניזציה של יריביה. שימוש זה אופייני לאליטות המצויות ב'חרדת התחלפות', וכתבוסה, עושות הכל כדי לנטרל את יריביהן, ולהמשיך ולהחזיק בכוח. עודכן ב- 2 בדצמבר 2025 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה…
'חרדת הדחקה' (Anxiety of Displacement) (הדחקה מלשון דחיקה לשוליים / ביטול) היא תופעה חברתית ופסיכולוגית שמבטאת את הקושי של אליטות או קבוצות ותיקות להתמודד עם שינויים שמערערים את מעמדן. התופעה הזו אינה מוגבלת רק להקשרים היסטוריים מסוימים, והיא נמשכת בכל מקום שבו מתרחש שינוי במבנה הכוח החברתי או הפוליטי.
ב- 22 באוקטובר 2024, הסיר הרמטכ"ל תג (פאצ'), הנושא את הכיתוב "משיח", מזרועו של לוחם, ועורר מהומה תקשורתית. אבל האיקונוגרפיה צבאית (Military Iconography) איננה המצאה ישראלית. זהו שימוש בשפה חזותית: סמלים, דימויים, תגים ועזרים ויזואליים בצבא, כדי להעביר מסרים ללא מילים, לחזק את המורל ולעצב תודעה בקרב הלוחמים והציבור הרחב. חלק מהעזרים הם תקניים (ניסיון של הממסד הצבאי לרתום את התופעה לשימושו), והאחרים אינם פורמאליים.
תקציר: שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה מאוקטובר 2024 ואילך.…
הארכיון הדיגיטלי הוא מלכודת לעיתונאים החדשים ולמומחים לעתיד, בעיקר משום שהוא מנציח את הנבואות והתחזיות שהמציאות לא תמיד תומכת בהן. עם המעבר לפוסט ג'ורנליזם, בו התחזיות תופסות מקום מרכזי, גוברת גם הסכנה להיכשל ולחוות מבוכה. מנקודת מבט סוציולוגית, הארכיון הפך לכוח חברתי רב עוצמה, המשפיע על הדרך בה אנו תופסים ידע ומומחיות, ומדגיש את הפער בין החזון למציאות.
אחת התופעות המרתקות שראינו מאז חג העשוראא השיעי האחרון ב-17 ביולי 2024, היה ההשוואה של סונים בעזה בין מערכת 'חרבות ברזל לקרב כרבלא, וההתייחסות לאימאם עלי - 'נביאם' של השיעים - כקדוש! אל יקל הדבר בעיניכם: הפילוג ההיסטורי והשנאה, שבין השיעים לסונים הם יותר ממחלוקת תאולוגית: הם עיצבו את הפוליטיקה, החברה, והתרבות בעולם המוסלמי במשך למעלה מאלף שנים, וההשלכות של הפילוג הזה ממשיכות לעצב את הסכסוכים האזוריים והבינלאומיים במזרח התיכון.
המאמר עוסק ביחס התרבותי והאישי למוות, ומציג את המוות כאלמנט מרכזי בעיצוב התרבות. המוות, מעבר להיותו סוף ביולוגי, מייצג סטטוס חברתי ותרבותי. החברה מתמודדת עם שאלות כיצד להתמודד עם המתים, מה המשמעות של אובדן, וכיצד טקסים עוזרים לעבד את האבל. המאמר מבקר את השיח הרווח היום שמנסה להכניס את המוות והאבל למסגרות רציונליות, ומציע שהאבל הוא תהליך מורכב ואינטואיטיבי שמבטא את מהות האינטליגנציה האנושית.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 30 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
בהמשך למאמר קודם, אביא במאמר זה עשר דוגמאות נוספות לטכניקה אפקטיבית ומוכרת של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). אתם מוזמנים לתרום עוד!
שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. מתוך השבט אהרון ובניו נבחרו לשמש ככהנים, ויתר בני השבט נועדו למלא את תפקידם כלויים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הלווייים. כל המאמרים נכתבו ע"י ד"ר אבי הראל. קריאה מועילה.
