"... אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס"... היה זה נתן אלתרמן - מהמשוררים החשובים והמשפיעים ביותר בשירה העברית המודרנית - שסימן לנו ברגעי התבוסה והשבר של ה- 7/10, את המעבר המתחייב מתבוסה להתאוששות ולתקומה מחודשת... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות נתן אלתרמן ותרומתו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
להקות הארבה ותנועות מחאה גם יחד, מונעות על ידי תנאים סביבתיים ותהליכים של הדבקה חברתית. הארבה נוצר בתגובה ללחצים חיצוניים וממשיך לנדוד עד שהמשאבים נגמרים או התנאים משתנים. כך גם מחאות, שקמות מתוך מצוקה משותפת, צוברות תנופה, ולבסוף נחלשות כאשר הכוחות שתומכים בהן נשחקים. ההבנה של הדינמיקות הללו יכולה לסייע בניתוח ובהתמודדות עם מחאות חברתיות – בין אם במטרה לקדמן או לנהל את השלכותיהן על החברה.
"פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen), הוא כלי לצריבת תודעה של ההמון וליצירת פסיכוזת המונים, שממחדירה בהם אימה ופחד וגורמת להם להצטופף ולצאת לרחובות. אבל, מה קורה כאשר ה'מדביקים' - אלו שאמורים להפיץ את ה'פטוגן הרעיוני' - נדבקים בו בעצמם, והופכים חלק מההמון המבועת?
יש ביניכם שיקדשו את רונן בר כ'שומר סף'. אחרים בזים לו וסבורים שעליו להישפט. אבל אלה גם אלה יכירו בתכונה אחת באופיו, שלא ניתן להתעלם ממנה: הוא שוויצר גאוותן ומלא בעצמו. עכשיו תחשבו על ראש אמ"ן בעת טבח ה- 7/10, אהרן חליבה, וגם על ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, האלוף אליהו (אלי) זעירא. מסתבר שלמרות שהצניעות היא הכלי החשוב ביותר של איש המודיעין, הטיפוסים הללו, המלאים בעצמם, נמשכים כמו פרפרים לאש לראשות ארגונים מודיעיניים...
תחקירי 'חרבות ברזל' הציגו חקירה מפורטת ללחימה ביישובי עוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר, אך מעט מידי דובר על דעיכת תפיסת ההגנה על היישובים. דברתי על כך רבות בעשור האחרון ואף פרסמתי בנושא בשנת 2018, מאמר מקיף בכתב העת "בין הקטבים" של אגף המבצעים בצה"ל. קריאתי לחידוש תפיסת ההגנה המרחבית, לא נענתה. באחת ההערות במטכ"ל נאמר לי "החברה הישראלית השתנתה, אין עוד צידוק לבקש מאזרח בספר לישון עם נשק מתחת למיטה".
המשך המהלך ההתקפי תלוי ככל הנראה בעמדת חמאס, ביחס להצעות חדשות של הגורמים המתווכים, בכלל זה ההצעה המצרית להיענות חמאס לשחרור נוסף של חטופים. בהתרחשות כזו, סביר להניח כי המתקפה הישראלית תיעצר. זה בין היתר היתרון של לחימה אווירית, בשונה מלחימה יבשתית, ביכולת להפסיק את פעולת הכוח האווירי בטווח זמן מידי.
במשך עשרות שנים, אחד הקמפיינים המרכזיים של מחנה השמאל היה אזהרות חוזרות ונשנות על "סוף הדמוקרטיה". בישראל הוא הגיע לשיא הצלחתו ב'ליל גלנט הראשון' בקמפיין הכל כל מוצלח של של המחאה ב- 2023 למניעת "המהפכה המשטרית", רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, והקמפיין הזה הבאיש, איבד מכוחו, וכדאי לה למחאה להחליפו בקמפיין אפקטיבי יותר!
אין זה סוד שבסוגיית האבטחה של רוה״מ בנימין נתניהו חלה נסיגה חמורה. כאשר מתגלה סימן שאלה באבטחת מאוים - עם סכנה ממשית לחייו ושלומו - הכלל שצריך לעמוד בראש האחראים על שלומו חייב להיות: יש ספק! אין ספק!!! חובה לבצע פעולות מיידיות בהולות דחופות מצילות חיים, לאיטום כל סדק וסדק. הראשון בהם הוא החלפת יחידת אבטחת האישים (730) של השב"כ - הסובבים את נתניהו!
בין יזם בניה למהנדס בנין קיימת תלות הכרחית. במתחים העלולים להיווצר ביניהם, הנאמנות של מהנדס הבניה היא קודם כל לנוסחאות החישוב המקצועיות. את המודל הזה מנסים להציב גם על מערכת היחסים שבין ראש ממשלה לראש השב"כ, כמו גם על מערכת היחסים שבין ממשלה ליועץ המשפטי שלה. אלא שמדובר בהטעיה. כמות הברזל ליציקת יסודות וגג היא סוגיה מקצועית נטולת השקפת עולם. בסוגיות מדיניות, הממד מקצועי מעורב בשיקולי הערכה השזורים בהשקפת עולם...
המושג "מהפכות צבע" (Color Revolutions) נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. הוא מתאר כל ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית: לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא החזרה לתלם של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. תחשבו קפלן...
