אלה שמנסים לערער את האחדות הלאומית והעממית בישראל, זועקים את הטענה הפרוגרסיבית הידועה, שהלאומיות (nationalism) מחזקת את המלחמה. לפי דבריהם, להגן על המדינה שלך זה להיות לאומני, אך להיות לאומני זה לרצות מלחמה! לכן, על ידי אי הגנה על המדינה שלנו כנגד כל אלה המנסים להשמיד אותה, נגן על עצמנו בצורה הטובה ביותר מפני רצח עם. זוהי תמצית הדוקטרינה הפייסנית של שנות ה- 40 של המאה הקודמת, שגרסה כי רק שיתוף פעולה עם התוקפן תשמור על חירותנו!
הדעה הרווחת היא שהתקשורת איבדה את דרכה. אבל האמת היא שזו תמיד הייתה דרכה. תמיד היא שימשה תיבת התהודה של האליטות, בין אם אליטות שלטוניות במדינות טוטליטריות, ובין אם אליטות ממון ואליטות פוליטיות במדינות דמוקרטיות, וכשהאליטות חולות ומנוונות, חולה גם התקשורת! ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תקשורת ודמוקרטיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
חסן נסראללה לעג לתקשורת המיין סטרים הישראלית "הטיפשה והמטומטמת", שמפחידה את אזרחיה, ואיציק בונצל, אביו השכול של עמית הי"ד קרא לכולנו לכבות את הטלוויזיות שמטפטפות רעל. אבל האמת היא שכזו התקשורת הממוסדת: מספקת שירותי צריבת תודעה עבור האליטות, בעלות העוצמה. כשהאליטה חולה ומנוונת, חולה גם התקשורת!
פטריוטיות (patriotism) ולאומיות (nationalism) הם שני מושגים העוסקים בעמדתו של אדם כלפי ארצם-מולדתם, וכרוכים שניהם באהבה עמוקה ובנאמנות כלפיה. לעיתים, הם משתלבים זה בזה. אולם פעמים רבות מוצאים עצמם אנשים בלא יכולת להבחין בין השניים, ומשתמשים בהם בדרכים שונות, לפי טעמם.
בעוד תשומת הלב הבינלאומית מתמקדת במלחמת רוסיה-אוקראינה ובמלחמה בעזה, מבצע מוחמד חמדאן דגאלו (המכונה חמתי), מפקד מיליציית הג'נג'וויד הידועה לשמצה - ששמה שונה ל"כוח התמיכה המהירה" (RSF), שוב רצח עם בדאר-פור, והעולם שותק. הסיבה פשוטה: הסכסוך אינו מתאים לנרטיב האנטי-קולוניאלי של השמאל. בדיוק כמו שפמיניסטיות שותקות כשנשים יהודיות נאנסות, פרוגרסיבים לא מצליחים לעמוד לצד אפריקאים שחורים כשהם נטבחים ע"י שחורים...
מחקרים מלמדים שפסיכופתים אוהבים לנהל: 4 מתוך 100 מנהלים הם פסיכופתים. יתרה מכך, פסיכופתים גם חובבים עיסוקים שיש בהם מנהיגות. לכן, נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות מנהיגות, ומקרינות עוצמה: בהנהגה הלאומית, הניהולית, העסקית והפוליטית, וכמובן גם בפשע; כמו גם במשרות אחרות המבטאות כוחניות: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים.
העכשוויות הזו - העיקרון של שאיפה מיידית לסיפוק בזה הרגע - היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות והתעלמות מהמורכבות תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר!
פסיכופתים נמשכים לעוצמה כמו פרפר לאש. על כן, הם יימצאו בעמדות כוח פוליטיות הרבה מעבר לשכיחותם באוכלוסייה. אבל, בהיעדר הערכות קליניות ישירות, אבחון מצבים נפשיים של דמויות היסטוריות הוא אתגר מורכב. לכן, אנחנו שומרים בדרך כלל את התיוג: 'פסיכופת', ככינוי גנאי, לאויבינו הדמוניים. הדמות הבולטת בהקשר זה בעת האחרונה היא כמובן מנהיג חמאס יחיא סינואר. מנהיג דמוני אחר הוא אדולף היטלר, והרשימה ארוכה יחסית...
פסיכופתים אינם רק עבריינים ורוצחים. נמצא אותם באחוזים גדולים במשרות המבטאות עוצמה: בניהול, בעסקים ובפוליטיקה, ובוודאי במסגרות כוחניות, כמו: בצבא, במשטרה ובכוחות הביטחון האחרים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פסיכופתיה ופסיכופתים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.