צדדים המצויים במחלוקת עזה מגיעים בדרך כלל להסכם פשרה ברגע האחרון רק לאחר שהמחיר לשני הצדדים מאי הסכמה הופך לגבוה והרסני עבורם במידה בלתי נסבלת אף אם לא בהכרח באותה מידה לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה ישראל נמצאת במשבר חמור בשל מחלוקת כזו שיש בה סכנה לקיומה אך גם הזדמנות לפנות לדרך חדשה באמצעות פשרה שגובשה ברגע האחרון.
ברוכים הבאים ל'שד' ששחררה המחאה מהבקבוק, לאחד הכלים המבריקים והמפחידים של אנשי המדיה שמנווטים אותה: מעתה כולנו פטורים ממורכבות. העולם כבר איננו מורכב ולא צריך לשבור את הראש. המסרים ברורים וקבועים. הסגנון מותווה מראש. יש פטור מהרהור שני, מספיקות, אפילו מדיסוננס קוגניטיבי. הדוגמאות בגוף המאמר. אתה מוזמנים להוסיף עליהן...
אהוד אולמרט, דן חלוץ ואהוד ברק יירשמו בהיסטוריה כמובילי המחאה הבולטים והמיליטנטיים ביותר. אבל האם לשלושתם - כל אחד ממניעיו השונים בהחלט - יש גם צורך ב'הלבנה', קרי, בשיפוץ דמותם בזיכרון הלאומי, ובדפי החיפוש בגוגל? אם כן, הם לא לבד...
איתרע מזלה של משטרת ישראל להגיע למבחן הקשה בתולדותיה כשהיא במצב עלוב מתמיד. האם יש לה את הרצון, התבונה, העורמה והחוסן הנפשי להתמודדות כזו? קל לומר שלא, כי כל התנאים האובייקטיביים נגדה. אבל לעיתים, מתוך הכאוס צומחת הישועה. אם תצליח, זה יכול להיות הצעד הראשון לרפואתה ולהתחדשותה, ולהיפך. אם תיכשל, היא תמשיך להתפורר כמו המדינה שעל הצלתה היא מופקדת, בעל כורחה.
מקובל לייחס את ההתקפות על בית המשפט לימין הפוליטי. ההחיבור הזה נצרב בתודעתנו בעיקר בעקבות משפט נתניהו, והתחזק מאוד בעקבות המאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית. אבל האמת היא, שכמו שופטי כדורגל, חוטף בית המשפט נאצות משני צידי המפה הפוליטית, בכל פעם שאיננו מספק את הסחורה לאחד מהצדדים.
ב- ז' בתמוז ה'תשס"ד - 26 ביוני 2004 - נסתלקה מאיתנו נפילת השירה העברית, נעמי שמר: משוררת, מוסיקאית ופזמונאית, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ג (1983). ריכזנו עבורכם את כל הדפים העוסקים בנעמי שמר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
לאחר הביקורת על תפקוד המשטרה באירועי המחאה בקיסריה ב- 2 ביוני 2023, ביצע ממ"ז חוף, ניצב יורם סופר, שגיאה אסטרטגית גסה, והתייצב לראיון לערוץ 12. מה בדיוק חשב שיקרה בראיון הזה?
מרגע שבכיר מכריז על שינוי ומציב יעד דקלרטיבי, יודע כל מי שיפגע מאותו צעד לאן מועדות פניו, מתי יצא לדרך, באיזו דרך יסע ומתי הוא מתכוון להגיע. כל שנשאר הוא להערים מקסימום מכשולים בדרכו, כולל שימוש בעורמה ובתחבולה לסכל את השגת המטרה הזו (ואפשר גם להוסיף מכשולים נוספים כמו עלות או זמינות). לכן, הדרך הפחות טובה, לכאורה, העקיפה והמורכבת היא פעמים רבות גם עדיפה...
"... צריכה הייתה המדינה להקדים עצה לפורענות (האויב). אבל בני המדינה מחולקים לשתי כיתות, לכסויי ראש ולגלויי ראש, וכל שכת אחת מבקשת שנייה מעכבת, ואף הכיתות עצמן מחולקות ביניהן ושונאות אלו את אלו, אולי יותר מששונא האויב את כסויי הראש ופרועי הראש כאחד"... ש"י עגנון משקף לנו את שנאותינו היום...
