בשם הקידמה והכבוד לבחירתו של כל פרט, מיעוט מאורגן שולט על רוב החברה, ומאלץ אותה להתכופף ו'לארוז מחדש' את עקרונות השוויון בפני החוק, חופש הדעה, הדת והתנועה; ומתקרב הרגע שבו כל אותן חירויות נשגבות תחשבנה בטלות ומבוטלות מול טענותיהן של כמה תנועות פרוגרסיביות, מאורגנות ותובעניות.
"בלי הפרדת רשויות ברורה בין בית המשפט העליון לבין הכנסת; בלי עצירת הזליגה של בית המשפט העליון לסמכויותיה של הכנסת; ושל הכנסת לסמכויות בית המשפט העליון ולעצמאותו, אנחנו נישאר נכים בדמוקרטיה שאנחנו כל כך מתפארים בה" (הנשיא לשעבר ריבלין).
ב- 3 במרץ 2023 פלשו אנשי "אחים לנשק" מתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית למשרדי 'פורום קהלת' ויצרו שם מיצג מחאה. וב- 2 באפריל פלשו שוב. במאי 2023 פרסם ערוץ 11 כתבה קשה ומפחידה על 'מעללי' הפורום והשפעתו על מקבלי החלטות של ממשלת הימין. אז מי פוחד מ'פורום קהלת'; וחשוב יותר: למה?
כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים ותמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן). הנה הדוגמה הצרפתית ...
זהו מאמר תשובה למאמרו של יואב קרני ב'גלובס' (ראו למטה) "בואו נדבר על הצער הפלסטיני", מה- 6 במאי 2023. במאמר הציע קרני כי מדינת ישראל תציין באופן רשמי את "יום הנכבה" - החל ב- 14 במאי, תחת השם: "יום הצער והפיוס"... עצתי שונה!
נקיטת עמדה של הנהלות וארגונים, בנושאים פוליטיים וחברתיים, הוא טרנד אמריקני (אלו מה...) של השנים האחרונות - שעשה לאחרונה 'עליה' לישראל. הוא מהווה חיבור בין מה שמכונה 'אקטיביזם ניהולי' (Managerial activism או CEO activism) מוקצן ו'מיתוג מעסיק' (Employer Branding) מוקצן, ברוח הפרוגרסיביות החדשה. נכנה אותו לצרכינו כ'אקטיביזים ניהולי חדש'; ולהבנתו נקדיש את המאמר הנוכחי...
אם בא לכם להפעיל עורמה ותחבולה וליצור פניקה מוסרית, לכו ותפגינו בכיף בעד ערכי שוויון לסוגיהם; אבל לפחות תדעו, כשהצד השני משתמש במילה 'שוויון' (Equality) שמדובר בפניקה מוסרית מוכוונת מטרה אסטרטגית!
האם אנו חיים כיום בדמוקרטיה? השאלה נראית, במבט ראשון, לא כל כך רחוקה מהוויכוחים המעוררים את החדשות הפוליטיות. עם זאת, במבט מעמיק יותר, היא משפיעה מאוד על האופן שבו מנוסחים ויכוחים אלה.
למי שלא הצליח להבין, בעידן של תקשורת מוטה, את שהתחולל בבית הקברות הצבאי בבאר שבע, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות הטרור, ב- 25/4/23, אתחיל מהסוף: בן גביר מתאושש והוא בדרך לבסס את עצמו כתופעה של קבע בפוליטיקה הישראלית. וגם: תודה לתנועת המחאה שהביאה אותו עד הלום.
