בפרשות השבוע ויקהל פקודי, העוסקות בבניית המשכן, נאמר כי לאחר סיום בנייתו, ה' ירד ושכן בתוכו. האם הדבר יתכן? כאשר אנו מעיינים בספרות חז"ל, אנו מוצאים שלא רק שדבר זה אפשרי אלה הכרחי למציאות ה' בעולם בכלל. השראת השכינה במשכן ואחר כך במקדש, לא בא לפתור בספרות חז"ל את השאלה בטיבה של מהות האלוהית, אלא לתת ביטוי להרגשת נוכחותו בעולם וקרבתו אל האדם, מבלי לאבד את תחושת המרחק בין האדם לבוראו.
מחאת טייסי המילואים היא סחיטה אפקטיביות מאוד. אין לנו טייסים אחרים; כי לא הקפדנו לגוון מקורות אנושיים; וגם אם נגוון היום את מקורות כוח האדם לקורס הטייס, יהיו לנו טייסים אחרים רק בעוד שלוש שנים... ובינתיים, הרמטכ"ל זקוק לטייסים השובתים, ומדינת ישראל זקוקה להם. הסחיטה הזו ממקמת אותנו היום בחצי הדרך להפיכה צבאית; ואין לנו אלטרנטיבה.
בסופה של פרשת תְּצַוֶּה , לאחר חמישה פרקים מלאים וגדושים שמתארים את עשיית המשכן וכליו, כולל בגדי הכונה, בא הציווי על עשיית מזבח הקטורת שהיה מצופה זהב. למרות המיקום הזה בסדר הפסוקים, ברור שעבודת הקטורת הינה ריטואל דתי רב חשיבות...
מאחר שפרשת תְּצַוֶּה מייחדת ומפארת את מעמדם של הכוהנים, שמו של משה אינו מוזכר בה כדי לא להמעיט מכבודו של אהרן. בכך ניתנת תודה לאהרן הכהן והוקרה על פעילותו הרבה!
בתהליך החקיקה המתואר בפרשת משפטים, שלושה שלבים ושלב סיום: שלב ראשון: אלוהים מעביר למשה את תוכן החוקים המוצעים. שלב שני: משה מעביר את החוקים במלואם לבני ישראל ומסבירם. שלב שלישי: הסכמתם של בני ישראל והתחייבותם לפעול לפיהם. ושלב הסיום: העלאה על הכתב של הנוסח שאושר.
כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים ותמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן) ...
אסטרטגיית קיר הברזל, בהשלכתה ליסודות התודעה האסלאמית, מסתכמת אם כן בהבנה שלמרות שמוטיבציית המאבק נגד הציונות אינה מסתיימת לעולם, בכל זאת ניתן יהיה להשיג מולה יציבות והשלמה זמנית. לא מכוח רצון טוב תושג ההשלמה הזו, אלא מתוקף עליונות ונחישות הכוח היהודי. ואחרי הכל, כמו בכל מערכת מורכבת, נקודת שיווי המשקל שתיווצר למול איתנות הכוח הציוני, נתונה תמיד לטלטלה. היא לעולם לא תתייצב באופן סופי וקבוע ועל כן מחויבת מידי יום במאמצי שיקום והתחדשות.
