ניכוס תרבותי (Cultural Appropriation) משמעו: ש'התרבות ההגמונית, הלבנה השולטת' לוקחת אלמנטים של 'תרבויות נשלטות' (אפריקאית, ערבית, מזרחית) ומשתמשת בהם, תוך חוסר רגישות וכבוד לאותה תרבות. כמו מושגים אחרים מבית היוצר של הרב תרבותיות; גם הוא הגיוני וספוג כוונות טובות, אולם הידרדר גם הוא למחוזות הזויים...
תקציר: חטא אדם וחווה באכילת פרי עץ הדעת נטוע כבר אלפי שנים ביסודות תודעת האדם. נקודת מבט אחת - שנראית לי הפשוטה ביותר והמעשית ביותר - מתמקדת בזיקה שבין האכילה מפרי עץ הדעת לבין המגמה המואצת במאות השנים האחרונות, בעיקר בתרבות המערב, לדומיננטיות היתר של השכל והתבונה בהכוונת האדם במבוכי חייו.
Given the scriptural evidence cited above it seems reasonable to infer that associating the dwelling in booths of the Israelites during their long journey through the Sinai desert was rather a late development that was projected retrospectively on the days of Sinai.
תקציר: מסתבר ש'אומת הסטארט אפ' הצליחה לחדש גם בתחום הפרוגרסיביות העולמי: אם עד היום בעולם הגדול, הפוליטיקלי קורקט הוציא מילים מתוך המילון - והן הפכו לאסורות לכלל האוכלוסיה - הרי שבישראל מסתבר, יש מילים שמותרות רק לקהלים ספציפיים...
האלוף גרשון הכהן, טען בערוץ 12 כי "מדינה שאין לה כבוד לאומי, לא יהיה לה גם קיום, והאשכנזים לא מבינים את זה". הנה, אשכנזי אמר שאשכנזים לא מבינים, וכולם קמים עליו 'למחוק' אותו...
בדילמות אסטרטגיות על פי טבען, יש תמיד צדדים לכאן ולכאן והן אינן מוכרעות רק בכוח התבונה. הכרעה מאוזנת זקוקה קודם כל לדיאלוג ביקורתי פתוח וזה בדיוק מה שכל כך חסר כיום בהנהגת מדינת ישראל.
אנו נמצאים בתקופה שבה פועלים שני וקטורים מנוגדים על ההגירה המוסלמית באירופה: מצד אחד, ההגירה המשתלטת הטבועה באסלאם. מצד שני, אלה שהקיצוניות של דאעש הביאה אותם להפוך לאתאיסטים ולהיטמע באוכלוסייה המקומית. איזה וקטור ינצח בחלוף הזמן? נחכה ונראה...
בוויכוח בעניין מקורה של הנפש, נוקט רבי משה נתן בעמדה כי נפש האדם נאצלת מהעולם העליון. לאחר קביעה זו, הוא מסביר מקצת מכוחות הנפש וחשיבותם לגוף האדם. הסבר זה אינו מהווה חידוש והוא קיים בספרות הפילוסופית והרפואית קודם תקופתו של רבי משה נתן...
