ניתוח פער הדורות בארה"ב הוא אמריקאי לגמרי. הוא מקיף את כולם – דמוקרטים ואף רפובליקנים – ומגיע אף לתומכים המובהקים ביותר של ישראל – הנוצרים האוונגליסטים.
אפילו בקרב הצעירים האוונגליסטים, המגמה היא להזדהות עם רבים מאותם גורמים חברתיים, שבהם תומכים גם הדמוקרטים הפרוגרסיביים; ומילים כמו 'צדק' מהוות צידוק ל'תמיכה בפלסטינים ברוח נוצרית טובה'...
הכתובת היא על הקיר. אתה חייב להיות מוכן ליום שאחרי, ולהכין מועמדים פוטנציאליים להחלפת הפיקוד בשני הארגונים. מנה כבר עתה ועדת איתור להחלפת המפכ"ל, הנציבה והבכירים האחרים שיעזבו. למד מכישלונות קודמיך!
כולנו עוקבים בחרדה אחרי תלאותיו של איתן בירן בן ה-6, שנחטף מאיטליה לישראל. בנוסף לאיתן הקטן ולמשפחות, תעמוד במרכז הדיונים גם אמנת האג, שנחקקה ב- 1980 בדיוק למקרים כאלה, ושמדינת ישראל חתומה עליה מאז 1991. באמנה הזו מתמקד המאמר.
המנהיג (הקאודיליו) הספרדי, פרנסיסקו פרנקו ניצח את מלחמת האזרחים בזכות איטליה וגרמניה (1939-1936). היה זה רק הגיוני, לכאורה, שיחזיר להן באותה מטבע, ויתייצב לצידן במלחמת העולם השנייה, כחלק ממדינות הציר. אבל, הוא לא עשה זאת. מדוע?
נתן אלתרמן יודע - כשהוא רוצה... - להיות ברור וחד בשירתו; אבל גם משכיל, כשצריך, לערפל את המילים והמשמעויות באופן שיקשה על הקורא להבין למה חתר בדיוק, ויאלץ אותו למצוא לעצמו הקשר משלו.
חג הסוכות נועד לזכור ולדעת את הצעד השני הגדול שיזם ה', אחרי יציאת מצריים: "בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי": נעזרתי במדבר כדי להרגיל את עם העבדים לתפקד כעם. הושבת בני ישראל במדבר, הביא אותם לסגל לעצמם נוהלי תפקוד של עם, תוך כדי התמודדות בלתי פוסקת עם צרכים ובעיות חדשות...
הפעם באירועים של ספטמבר לפני:
פטירת הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק; יהודי העיר מגנצא נרצחו לאחר שהואשמו בגרימת המגיפה השחורה; אסון השייטת; נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו (הראשון); נפטר הרב יהודה אלקלעי ממבשרי הציונות; נולד אברהם שפירא, זקן השומרים; ועוד...
היקף האיום הלאומני ופגיעתו השורשית בכל מרקם החיים במרחב הצפון, כמו בנגב, מחייבים את מדינת ישראל בשינוי תפיסתי ובניהול מערכה שיטתית וארוכה למיגור התופעה. בשלב ראשון, נדרשת הכרת המדינה ומוסדותיה כי מדובר באיום בסיסי, המטיל על סדר היום הישראלי מאבק, המקיף הרבה מעבר לפשיעה כלכלית פלילית רגילה...
התפיסה של: 'אנחנו לוחמים!' היא אחד מסעיפי קוד ההתנהגות של תרבות השוטרים במדינות רבות בעולם, וגם בישראל. השוטרים תופסים עצמם כ"לוחמים" נגד כוחות אפלים המאיימים על החברה. במלחמה הזו לא ניתן לסמוך על איש, מלבד הם עצמם - גם לא על מתנדבי המשטרה (המשמעות הנגזרת היא שכל מי שאוכפים נגדו נתפס כאויב, שכל האמצעים כשרים כדי להביסו...)...