המושג 'בגידת האינטלקטואלים' מתאר התמכרות של אינטלקטואלים לרעיונות עוועים פוליטיים, והתגייסות לפרוייקט צריבת תודעת ההמונים, לטובת בעלי העוצמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'בגידת האינטלקטואלים' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!
מה גורם לאנשים לפתח דחף עז לאהוב את שונאיהם? שורשי התופעה הם נוצרים, והיא גורסת בין היתר, כי אימוץ אהבה וחמלה כלפי יריבים עשויה לשמש מגדלור של תקווה, ולסלול את הדרך לפיוס ולשלום. אני דווקא מעדיף לאמץ את קביעתו של ריקי טורס, חבר הקונגרס האמריקני (שחור והומו מוצהר): "לי יש חוק פשוט בחיים: לעולם אל תצעד עם מי שרוצים לרצוח אותך!".
הפוליטיקה - זירה, שנועדה כביכול לקבלת החלטות קולקטיבית כדי להוביל להתקדמות חברתית - מזכירה לעתים קרובות מידי תיאטרון טרגי של איוולת אנושית. בכך נוטלת התקשורת חלק לא מבוטל. אחת הסיבות לכך היא הפער שבין התפקיד שאמורה התקשורת למלא בחברה דמוקרטית, לבין התפקיד שהיא ממלאת בפועל.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 16 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
ההצבר העצום של אירועי התקיפה של יעדים מערביים, על ידי מוסלמים קנאים, המשבחים את המוות מקדשים קורבנות אדם, ומצהירים בריש גלי, שבאו לרשת את התרבות המערבית המנוונת, היה צריך לשמש 'קריאת ההשכמה' לשמאל הפרוגרסיבי, אבל מסתבר שגם הם, כמונו, לכודים בקונספציה שקשה להינתק ממנה, שמונעת מהם להתעמת עם הליבה האנטי-ליברלית של האסלאם הקיצוני.
הפרא האציל הוא מושג בתרבות הפרימיטיביזם של המאה ה-18, המציין דמות אשר לא הושחתה על ידי הציוויליזציה המערבית, והיא אותנטית ונעלה על אנשי התרבות. הרעיון הזה אומץ וחובק ע"י הפרוגרסיביות החדשה המערבית ותרבות ה- WOKE, שהציבה את המיעוטים גזעיים ואתניים בראש סדר העדיפות שלה, תוך שהיא מכילה את מעשיהם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות רעיון 'הפרא האציל' בשמאל המערבי והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פרשת צו, ממשיכה את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשת פרשת ויקרא, ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכהנים, בעוד שבפרשת ויקרא עוסקת בנקודת המבט של מביא הקורבן. הפרשה פותחת בתיאור קורבן העולה, ואומרת כי על המזבח בו היא מוקרבת צריכה להיות אש תמיד. על פי התפיסה הזוהרית שהבאנו, אש התמיד הינה סמל לכוחות הדין, ולכן כדי לשלוט בה מטפל בה הכוהן המסמל אתת מידת החסד...
