פנחס יחזקאלי: 'פרדוקס הסובלנות' הכשיל את ה'רב תרבותיות'

מודל הרב תרבותיות נכשל, וזה לא צריך להפתיע. רב תרבותיות היא בעיה מורכבת, ואסטרטגיית הרב תרבותיות היא פיתרון ליניארי, ילדותי משהו. זוהי טעות מוכרת שקרל פופר, אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20, הזהיר מפניה, עוד ב- 1945, וכינה אותה 'פרדוקס הסובלנות': סובלנות בלתי מוגבלת פותחת את הדלת לדומיננטיות של חסרי סובלנות...

פנחס יחזקאלי: אליטת ההון הישראלית לא לבד. גם האליטה הבריטית ניסתה לעצור את המלחמה ב- 1940

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!). זה נשמע לכם מוכר? זו גם דרך אגב הסיבה, שבנימין נתניהו חוזר לעניינים...

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פרדיגמת החשיבה המזרחית מול המערבית

הדף הזה מביא לכם אוסף של כרזות שפורסמו באתר ייצור ידע, ומבטאות את הפער שבין פרדיגמת החשיבה המזרחית מול המערבית, ואת חוסר היכולת שלנו להבן את שכנינו. אתם מוזמנים לתרום עוד...

גרשון הכהן: מלחמה אינסופית – סיפור ישראלי חדש

אויבי ישראל בכל הזירות מתכוננים למלחמה לאין קץ. הם יודעים כי חיילי צה"ל יכולים לנצח בקרבות מקומיים, אבל במתווה הכוחות האזורי העומד לרשותם - מזירות הגבול עד לעומק עיראק - הם בוטחים ביכולתם, למנוע ממדינת ישראל את היכולת להביא את המלחמה לידי סיום רצוי, שמשיב לה את הכבוד הריבוני ואת הביטחון הקיומי. לכן, נדרש סיפור חדש של מאמץ לאומי לקיום משגשג הנתון ללא פתרון, תחת איום מלחמה פעיל ומתמיד. הסתגלות זו משמעה, שמדינת ישראל נדרשת להתחיל מחדש את סיפור הקמתה ועצמאותה.

גרשון הכהן: פרשת תרומה וחשיבות האיזון בין קבלה לנתינה

אומה נבנית על המוכנות של אנשים לאחד את כולם למעשה משותף, ופרשת תרומה עוסקת בנתינה של הפרט למען הקולקטיב. כשאדם מוצא משהו שבו הוא תורם לאחרים הוא מעצים את עצמו ולהפך: כשמופר האיזון בין נתינה לקבלה והוא רק מקבל, הוא נחלש.

פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים, אז והיום

המושג "בגידת האינטלקטואלים" נטבע ב- 1927 על ידי הפילוסוף הצרפתי ז'וליאן בנדה, ביצירתו המכוננת הנושאת שם זה: "La Trahison des Clercs". מאז, הוא משמש שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. ישנם רבים כאלה בינינו גם כיום!

פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו

הסיפור הפולני ולקחיו מעניין אותנו, לא רק בשל הכמות הנכבדה של יוצאי פולין המרכיבים את החברה הישראלית, אלא בעיקר כיוון שבמהלך שנת המחאה, סיפרו לנו שהימין הישראלי הופך אותנו לפולין - מדינה שהייתה דמוקרטיה ואיננה עוד כזו; שהימין הפשיסטי שינה את אופייה ואת מבנה מוסדותיה לבלי הכר, על מנת להבטיח שהוא יישאר בשלטון לעד. האמת מסתבר, מורכבת קצת יותר, אבל כבר לא מעוניינים לספר לנו עליה...

גרשון הכהן: שתי מגמות לתיחקור המלחמה

בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

אבי הראל: פרשנות מיסטית/קבלית לעשרת הדיברות

הנושא המרכזי בפרשת יתרו הם עשרת הדברות שניתנו לבני ישראל בסיני, טקסט מכונן וחשוב המהווה את אבני הבניין של היהדות שהתפתחה מהן. המקובלים, ניסו לתת פירוש קבלי נועז לעשרת הדברות, בקושרם בין ספירה כזאת או אחרת עם אחת מהציוויים המופיעים בלוחות הברית...

יוסף זהר: מול ארונו של פרופ' אמנון רובינשטיין

אמנון יקר, תודה בשם מי שהיה רוצה להיות כאן ולא יכול ובשם מי שצריך להיות כאן ולא יודע. תודה בשם עמוס בר-נס זכרו לברכה אשר פעלת לחנינתו ולשחרורו מהכלא ובהמשך לפתיחת משפט חוזר בעניינו, ובשם ניצולים רבים של מערכת המשפט שאינם מודעים לכך שהם חייבים לך את חירותם. דברים שאמרתי מול ארונו של פרופ' אמנון רובינשטיין...