סקר מדד שלטון החוק שעורכת אוניברסיטת חיפה, מצביע על ירידה באמון של הציבור בהגינות המשטרה ומערכת המשפט בישראל. רק 28% מהמשתתפים בסקר הסכימו כי המשטרה פועלת בצורה שוויונית כלפי כלל אזרחי ישראל. 49% בציבור היהודי הביעו אמון בבית המשפט העליון ב- 2017, לעומת 80% בשנת 2000. לתהליך הזה סיבות רבות. הפעם אכוון את הזרקור לאחת התופעות המדגישות את אי השוויון באכיפה: היחס המועדף שמעניקה המערכת לבכירים, ולאלה שבאו מתוכה...
אדוני השר לביטחון הפנים, זה נחמד שהצלחת להיבחר בעשירייה הפותחת בליכודיאדה האחרונה באילת, אבל השעון מתקתק והקדנציה שלך כשר לביטחון הפנים יכולה להסתיים מוקדם מהצפוי. כדאי שתקדיש מחשבה לסוגיה איך תצטייר בדברי ימי המשרד והמשטרה.
בארגוני משטרה נפוצה ושכיחה התרבות של גיבוי וחיפוי הדדי , ותרבות של שקר, שזכתה לכינוי "חומת השתיקה הכחולה" או בקיצור, 'החומה הכחולה' (Blue wall of silence או The Blue Code of Silence). הכינוי הזה מזכיר את הביטוי המוכר ב'שלושת המוסקטרים' של אלכסנדר דיומא: "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם"...
מפכ"לים - גם במשטרות העולם וגם אצלנו - הובילו ומובילים רפורמות. תפקיד הרפורמות לטייב את עבודת המשטרה ואת מעמדה בעיני הציבור. צרכי הציבור וציפיותיו שונות מהראייה הארצית וגם התקשורתית. האזרח הפשוט רוצה לראות שוטרים שיקנו לו ביטחון אישי, ורוצה שהמשטרה תיתן מענה אישי לעבירות שהוא חווה...
לארגון המשטרה יש דילמה מתמדת לשמור על איזון נכון וראוי בין השמירה על זכויות וחירויות האזרח, לבין הצורך לשמור על הסדר החברתי, שמירת החוק ואופייה הדמוקרטי של מדינה. הרמן גולדסטין (1977) - אחד מבכירי הקרימינולוגים בארצות הברית ומומחה למדעי המשטרה - הגדיר מצב זה כאנומליה של המשטרה בחברה דמוקרטית.
קעקועים הם תופעה תרבותית, ששכיחה ונפוצה גם בקרב אוכלוסיות עבריינים כמו גם אסירים. כתובות הקעקע יכולים להיות מנבא טוב לחזרה לחיי הפשע. אבל, האם הם מנבאים גם על סיכוי שיקומם?
תופעת נטילת החוק לידיים על ידי בודדים ואו קבוצות, חייבת להדליק נורות אזהרה לארגוני מערכת אכיפת החוק בכלל ולארגון המשטרה בפרט. תופעה כזאת מלמדת שיש בעיה עם הלגיטימציה של המשטרה והאפקטיביות שלה!
ויליאם ג' (ביל) ברטון (Bratton), המפכ"ל ה- 42 (הנוכחי) של משטרת ניו יורק (NYPD) הוא ללא ספק המפכ"ל הרפורמטור החשוב והמוערך בעולם... בשנים 1996-1994 מונה על ידי ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני למפכ"ל המשטרה, יחד אתו הוביל את מהפכת השיטור בעיר. בשנים 2009-2002 עבר לפקד ולנהל את משטרת לוס אנגלס, ועשה זאת בהצלחה יוצאת דופן. כשנבחר ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו, ביקש ממנו לבוא לקדנציה שנייה בגיל 67 לפקד על משטרת העיר, והוא קיבל עליו את האתגר...
יחסי המשטרה עם המיעוט הערבי בישראל ידעו עליות ומורדות. בדרך כלל מתאפיינים היחסים במתח מובנה וברמת אמון נמוכה. פעילות המשטרה מול מגזר זה הייתה בדואליות בין 'שיטור יתר' ל'שיטור חסר'. משמע, 'שיטור חסר' בשגרה, ותגובת יתר באירועים מסוגים שונים שבהם מעורבים ערבים. גם תכנית המפכ"ל והשר, להזרים אלף שוטרים למגזר הערבי, היא מכוונת אכיפה (משמע, שיטור יתר) ולא מכוונת שירות.
כדי לעמוד בתקן הכליאה בבתי הסוהר, שוחררו 7368 אסירים בשחרור מנהלי! כאשר עולה תפוסת האסירים על התקן שנקבע על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (העומד היום על 15,000 אסירים), יש סמכות לנציבת השרות - לפי שיקול דעתה - להורות על שחרור אסירים טרם זמנם. העלויות הכבדות של החזקת אסירים בכלא - בצד מחקרים על חוסר האפקטיביות של עונש המאסר בהתמודדות בפשיעה - הנם מהסיבות המרכזיות לצמצום מספר הכלואים.
