פרשת וישב מתחילה את סיפורי יוסף שימשכו לסירוגין עד סוף ספר בראשית. המספר המקראי מדגיש את חלומותיו של יוסף, ואת חלומות פרעה ופתרונם ביד יוסף. ג'יקטיליה קושר בספר הניקוד בין סימני הפיסוק לבין תופעת החלום המקראי. החולם בהיותו סימן הבא מעל האותיות מסמל את העולם העליון ואת ההשגה לה זוכה האדם מלמעלה. אמנם לא כל חלום הוא אמת צרופה, אולם יש בבסיס החלום מוטיב של נבואה, הן אצל גדולי עולם כיוסף והן אצל אנשי אומות העולם כפרעה וחלומותיו.
בסופה של פרשת וישלח מצויה רשימה של מלכי אדום קודם מלוך מלך מבני ישראל. כוונת המספר המקראי לא ברורה די צורכה, וניתן להבין את הדברים או שהמדובר לפני התקופה שבה הומלך מלך בישראל, או יתכן כי כוונת הדברים היא שהמדובר בתקופה שלפני מלוך מלך מישראל בארץ אדום ומינה בתוכה את נציגיו.
הפרשנות של חלום יעקב מקבלת גוון עיוני פילוסופי אצל ג'יקטיליה, והיא עוסקת בין השאר בהשגתו השכלית של האדם והנביא. זה האחרון יכול להיקרא בשם זה, רק לאחר ששכלל את שכלו והגיע להשגה עיונית עליונה. מסקנות אלה קיימות גם אצל הרמב"ם, בעיקר בספרו הפילוסופי מורה נבוכים. המסקנה החשובה ביותר של ג'יקטיליה והרמב"ם לענייניו הינה שהשגה שכלית עיונית עליונה היא תנאי הכרחי להפיכתו של אדם לנביא.
פרשת תולדות מספרת לנו אודות העדפתו של עשיו על ידי יצחק, וסיכול העדפתו זו על ידי רבקה. ג'יקטיליה מנסה לסנגר על יצחק באומרו שכל מטרתו הייתה להגן על עם ישראל בגלות, בשעה שיפלו בידי עשיו. רבקה, הפועלת באותו כיוון, מנסה לסכל את מחשבתו, ורואה לנגד עיניה לא רק את גלות עשיו אלא את גלות אדום, המיוצגת על ידי האימפריה הרומית והממלכות הנוצריות שבאו בעקבותיה.
פרשת חיי שרה מהווה כר נרחב של דרשות קבליות אודות אם האומה שרה ומעמדה בעולם הספירות. היות ואחד הזיהויים של שרה הינה ספירת שכינה, אנו עסקנו בדברנו אלה בעיקר בדמותה של ספירת השכינה, הספירה העשירית והאחרונה בהיררכיה של עולם זה, על פי דבריו של יוסף ג'יקטיליה, כאמור - לאו דווקא בהקשר התיאולוגי של שרה, היות ואין זיהוי מובהק שכזה בספרו שערי אורה.
פרשת וירא מביאה את אחד מסיפורי המקרא המכוננים ביותר – עקדת יצחק. על מעשה זה נכתבו פרשנויות אין ספור, הן במדרשי חז"ל והן בפרשנויות מודרניות כאלה ואחרות. בגוף המאמר הבאנו את התייחסותו של המקובל יוסף ג'יקטיליה לעקדת יצחק, ולפי מה שעולה מדבריו, עקדת יצחק כאשר מביאים אותה לעולם האלוהות, משמעותה – ריסון כוח הדין שיצחק מייצג אותו בעולם, על ידי מידת החסד, המיוצגת בסיפור ובעולמנו על ידי אברהם.
פרשת לך לך מתארת את מסעו של אברהם ממקום הולדתו אל עבר ארץ כנען. ברם אין זה התיאור היחידי ליציאה זו. בסוף הפרק הקודם הסמוך לפרשתנו, מתוארת יציאתו של אברהם ותרח אביו, כאשר שם אין ציווי אלוהי אלא יוזמה אנושית. המספר המקראי חסך מאתנו את שלל ההסברים בדבר שתי יציאות אלה, ובחירתו של אברהם על ידי ה', שנראית לכאורה שרירותית לחלוטין.
הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו בהקשר זה באתר 'ייצור ידע', אודות הקבלה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בתחילתה של פרשת נח מוגדר זה האחרון כצדיק. על פי הפשט, נח היה שונה בהתנהלותו המוסרית והדתית משאר בני דורו. בספר הזוהר בכלל ובקבלה בפרט, מקבל מושג הצדיק פרשנות נועזת. אין המדובר רק על אדם השונה משאר בני האדם בהתנהלותו, אלא המדובר בספירת יסוד המציינת את הפן הזכרי של האלוהות.
הפירוש לפסוקי הבריאה בתחילתה של פרשת בראשית אמנם מופיע כמצופה בפתיח של ספר הזוהר, אולם העיסוק בבריאת העולם מופיע במקומות רבים ונוספים בזוהר, ובעיקר במדרש הנעלם, המחייב התייחסות מחקרית נפרדת. סוד מעשה בראשית בזוהר בכלל ובקבלה בפרט, עוסק בתהליך ההתפשטות והיציאה מן ההעלם אל הגלוי בתחום האלוהות עצמה.
