אבי הראל: מסע בני ישראל מקדש ברנע לערבות מואב

הפתיח של ספר דברים עוסק בשלושת הפרקים הראשונים שלו במסעם של בני ישראל מקדש ברנע לערבות מואב. אין המדובר בתיאור יחידאי במקרא, והוא נזכר גם בספר במדבר ובספר שופטים. למרות שיש קווי דמיון בסיסיים בין מקורות אלו, הרי יש בהם הבדלים באזכור מקומות גיאוגרפיים, בהיבט הספרותי והסגנוני, ובעיקר בהיבט התיאולוגי.

אבי הראל: הסמכת יהושע ורקעה

בפרשת פינחס אנו מוצאים את הסמכת יהושע כמנהיג הבא של בני ישראל. קודם הסמכתו לתפקיד משה מצווה על ידי ה' לעלות אל הר העברים כדי לראות את הארץ המובטחת אליה לא יזכה להיכנס. האמירה של האל למשה, הגם שנאמרה באופן מרוכך, הרי היא חד משמעית בתוכנה. משה אמור ללכת בדרך כל הארץ, ולכן יש למנות לו יורש...

אבי הראל: הקשר בין סיפור העקידה למסעו של בלעם אל מלך מואב

בפרשת בלק, מסופר על מסעו של בלעם אל מלך מואב, תוך אזכור אלמנטים סיפוריים ופעלים משותפים עם סיפור עקידת יצחק. בשל כך טען חוקר המקרא, פרופ' יאיר זקוביץ כי סיפור בלעם הוא סיפור בבואה לסיפור העקידה. לפי הגדרתו ניתן לראות את הקווים של סיפור אחר, במהופך בדומה להשתקפות במראה, לסיפור הקודם.

אבי הראל: שירת הבאר

לקראת סופה של פרשת חוקת, מופיעה שירה קצרה הנקראת שירת הבאר. מבחינת הסוגה הספרותית, שירה זו שייכת לשירת העבודה, שירת העובדים השרים לעצמם בכדי להנעים את זמנם ולעודד את עצמם במהלך העבודה המפרכת. לפי המסורת המדרשית נחשבת שירת הבאר לאחת מהשירות המרכזיות של המקרא, והיא עומדת לצד שירת הים ושירת דבורה בחשיבותה...

אבי הראל: למי מיועד השאול?

הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.

אבי הראל: סיפור המעפילים. למה הם נענשו?

בשולי חטא המרגלים בפרשת שלח לך, מצוי סיפורים של המעפילים. אלה האחרונים ניסו לתקן את חטא המרגלים בהיפוך תגובה. המרגלים לא רצו לרשת את ארץ כנען, אזי המעפילים מחליטים להיכנס אליה מייד ולהתחיל בכיבושה. והנה זה פלא, למרות שהמספר המקראי מיחס למעפילים הללו חרטה בגין מעשה המרגלים, ארון ברית ה' לא מש מקרב המחנה, ומטריית ההגנה האלוהית לא עובדת, ולכן מעפילים אלה נגפים בקרב...

אבי הראל: שתי החצוצרות במשכן ולדורות

בפרשת בהעלותך מצווה משה להכין שתי חצוצרות מכסף. החצוצרות הללו שימשו למתן אות למסע המחנות של בני ישראל במדבר ולהזעקת העדה סמוך לאוהל מועד. תפקידן של החצוצרות לדורות היה לתקוע בהן בזמן מלחמה ובעתות שמחה, חגים ומועדים. החצוצרה במקרא הייתה כלי נגינה הדומה לאבוב קצר ואורכה היה לפי דבריו של יוסף בן מתתיהו פחות מאמה אחת, 48 ס"מ לערך.

אבי הראל: החלפת הבכורים בלוויים והרצון האלוהי

בפרשת במדבר מסופר על כך שהלוויים החליפו את הבכורים כעובדי משמרת הקודש. הטעם לקידושם המקדמי של הבכורים היה מכת בכורות, בה ניצלו כנגד בכורי מצרים שהוכו למוות. כך או אחרת ההחלפה תמוהה היות ולא ניתן לה טעם בפרשתנו. יתרה מזאת. החלפה זו מעלה שאלה תיאולוגית סבוכה, האם האל שינה את רצונו בגלל סיבה מתחדשת.

אבי הראל: דין איסור נשך וריבית

בפרשת בְּהַר מופיע האיסור של לקיחת נשך/ ריבית מאדם שירד מנכסיו. איסור זה מופיע סמוך לגאולה של שנת היובל, ולדיני עבדים הבאים לאחר מכן. מקור האיסור להגשת עזרה לאח או לבן משפחה הוא בחברה השבטית הקדומה, ובאה למנוע עיוותים במעמד השוויוני של חבריה. תוקף האיסור הינו מוסרי בלבד היות ולא מצאנו בכתובים עונש למי שעשה זאת...