בסופה של פרשת תְּצַוֶּה , לאחר חמישה פרקים מלאים וגדושים שמתארים את עשיית המשכן וכליו, כולל בגדי הכונה, בא הציווי על עשיית מזבח הקטורת שהיה מצופה זהב. למרות המיקום הזה בסדר הפסוקים, ברור שעבודת הקטורת הינה ריטואל דתי רב חשיבות...
פרשת תרומה העוסקת בכלי המשכן, עוסקת בין השאר בתיאור המזבח שהיה מוצב בחצר המשכן. מזבח זה היה עשוי מעץ מצופה בנחושת, עובדה המעידה על פאר, שכן היה ניתן לבנות מזבח גם מאדמה בלבד. בכך, דומה המזבח של המשכן למזבח שנבנה במקדש שלמה, שאף הוא היה עשוי נחושת...
בפרשת יתרו, במופע הראשון של עשרת הדברות מופיעה בהבלטה מצוות שמירת השבת. הטעם המיידי שנאמר אודות השבת בפרשתנו, הוא קדושתו של היום השביעי בו פסק האל ממלאכת בריאת העולם. במופע השני של עשרת הדברות בספר דברים, מצוי טעם נוסף והוא שחרור בני ישראל מעבדותם ממצרים.
פרשת בשלח ידועה בעיקר מסיפורי יציאת מצרים, קריעת ים סוף ושירת הים. על חלק מנושאים אלה דנו במקום אחר, ובדברינו הבאים ננסה לברר היכן מצוי ים סוף, אותו חצו בני ישראל לפי הסיפור המקראי.
זהו סיפורם העגום של למעלה מ- 1200 ילדים יהודים, שיצאו מגטו ביאליסטוק שחוסל לגטו טרזין, על מנת להיות קלף מיקוח ביד הגרמנים. אלה האחרונים רצו לבצע עסקת חילופי שבויים גרמניים בילדים יהודיים, אולם התנאים שהציבו לכך לא היו יכולים להתקבל על ידי בעלות הברית. אשר על כן, ילדי ביאליסטוק הם עדות נוספת לציניות הרצחנית של הגרמנים, שעבורם יהודים בכלל ובעיקר ילדיהם נחשבו לאבק ואפר.
מצוות הנחת תפילין נלמדת מהלשון המקראית, הן בפרשתנו והן מתוך הפסוקים המצויים בספר דברים. ברם, לפי פשט הפסוקים אין כוונתם לחפצים ממשיים, אלא למטאפורה של זכירה. ברם, בעת הקדומה היה נוהג לקשור חפצים שונים לגוף כאותות של הזדהות וזיכרון, ובעיקר המדובר היה על קמיעות מסוגים שונים...
ברצף הסיפורי של פרשת וארא, משובצת רשימה או ליתר דיוק מגילת יוחסין של בית אהרון. לכאורה קטיעת הרצף הסיפורי איננה במקומה, אולם בקריאה נוספת ברור למעיין בפסוקים כי המספר המקראי שיבץ את מגילת היוחסין של בית אהרון בכוונה תחילה, ואף השתמש באמצעים ספרותיים שונים שהמרכזי ביניהם הוא החזרה המקשרת. אם כך מה הייתה כוונתו בכך?
חוקרים הציעו כי תקופת עלייתו לשלטון של יוסף, הגעת יעקב ובניו, שעיבודם ושחרורם לאחר מכן, חלה בזמן שבו ההיקסוס שלטו במצרים, בין אמצע המאה השבע עשרה לתחילת המאה החמש עשרה לפני הספירה. בסמוך לתקופה זו, גדלה עד למאוד האוכלוסייה שבאה מאסיה הקטנה, רובם ממוצא כנעני. חלק מהם הגיע למצרים בתור עבדים שנמכרו על ידי סוחרי עבדים (סיפור יוסף), וחלק מהם הגרו למצרים מרצונם החופשי, בדרך כלל מטעמי מסחר או פרנסה...
פרשת ויחי עוסקת בתחילתה במותה וקבורתה של רחל. מההיבט הספרותי וגם הרעיוני, לא ברור מה הקשר בין תיאור מותה של רחל לפסוקים הקודמים, ואף לא ברורה כוונתו של יעקב בהשמעתם כאן. יש חוקרים האומרים כי הפסוק בדבר מותה וקבורתה של רחל משקף מסורת שטושטשה במתכוון בדבר קבורתו של יעקב ליד קבורת רחל.
