במהלך השבועיים האחרונים נמשכת הלחימה במגמה שתוארה בשני העדכונים הקודמים – מצד אחד סדרה של התקפות מוגבלות-יעד על-ידי צבא רוסיה, כשהמאמץ העיקרי שלהם הוא בצפון חבל דונבס בין איזיום לבין לוגנסק; ומנגד סדרה של התקפות-נגד מצד צבא אוקראינה כששני מוקדי ההתקפה שלהם הם סביב העיר חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה ולעבר העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה.
זהו סיכום ביניים שהכין חוקר המלחמות, ד"ר עדו הכט, למלחמה באוקראינה. הוא נוגע בסדרת סוגיות מרכזיות שהשפיעו, להערכתו, על אופן התנהלות המלחמה, על-מנת לאפשר הפקת לקחים ראשוניים ממלחמה זו, גם עבור ישראל.
נמשכת הלחימה במגמה שתוארה בעדכון הקודם – מצד אחד סדרה של התקפות מוגבלות-יעד על-ידי צבא רוסיה, כשהמאמץ העיקרי שלהם הוא בצפון חבל דונבס בין איזיום לבין לוגנסק. מנגד, מתבצעת סדרה של התקפות-נגד מצד צבא אוקראינה כששני מוקדי ההתקפה שלהם הם סביב העיר חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה ולעבר העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה.
הולך ומסתמן שצבא רוסיה אינו מכין מתקפה גדולה אחת במזרח אוקראינה, אלא מעדיף לתגבר את המאמצים הוותיקים בכוחות נוספים; ואולי פה ושם, לבצע שינוי מקומי בלבד בכיוון.
במהלך השבוע החולף נמשכה הציפייה למתקפה הרוסית הגדולה בדונבס. בינתיים, ממשיכים הרוסים לתקוף במאמצים מצומצמים יחסית, שנבדלים מההתקפות הקודמות רק בעוצמת האש הארטילרית שהם מפעילים בהן – ריכוז כמויות גדולות יותר של תותחים ומשכי-הפגזה מכינה ארוכים יותר.
המגמה הכללית של התקפות אלה מאיימת לכתר את הכוחות האוקראינים הערוכים במרכז הדונבס מול לוגנסק ודוניצק.
ראוי למדינת ישראל לחשב דרכה מחדש, לאור לקחי המלחמה באוקראינה. חולשתן המובהקת של מדינות האיחוד האירופי, שעם בשורת השלום צמצמו את צבאותיהן עד לאובדן יכולת הגנה עצמית, חייבת להדהד במדינת ישראל כקריאת אזהרה. המלחמה הרוסית, מדגישה עד כמה תקוות העולם החדש לשלום עולמי, היו מנותקות בבסיסן מהמציאות הריאלית.
האירוע המרכזי בשבוע החולף היה הארגון-מחדש של הכוחות הרוסיים להמשך המלחמה במזרח אוקראינה בלבד. ארגון-מחדש זה כולל שיקום הכוחות שנסוגו מחזית קייב ותגבור של הכוחות הרוסיים במזרח אוקראינה. לא ברור היכן הרוסים מתגברים – בינתיים לפני כשבוע אותר תגבור רק בגזרה של חרקוב, אבל הכוח שאותר שם לא היה גדול מספיק כדי לכלול את כל הכוחות המתגברים שנראה שנשלחים לחזית.