דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי-עַל טִינָה וּגְאֻלָּה, וּמָה יָבִיא עִמּוֹ התמוז; תָּהִיתִי עֵת הִתְפַּלַּלְתִּי אֵלָיו, וּמֵעֵינֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁלּוֹ זָלְגוּ הַדְּמָעוֹת... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.
היִתִי לְךָ אֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת, מָקוֹם רָחוֹק; משאת לֵב, כמיהה וְגַעְגּוּעַ, אֶל הַלֹּא מֻכָּר; וְהָיִיתָ אַתָּה כְּנַוָּד מֻתָּשׁ שֶׁנִּפְלָט מֵהַמִּדְבָּר... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. הפעם - פָּרָשַׁת שלח.
"יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מַרְגִּיעַ בְּחַיִּים בֵּינוֹנִיִּים, כְּשֶׁרַק נִיצוֹץ קָטָן, הֶבְזֵק שֶׁל מַשֶּׁהוּ דּוֹלֵק בִּי פְּנִימָה…". איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ...
נַחֲמִי, נַחֲמִי אוֹתִי, קָרָאתִי לְעֵבֶר הַדְּמוּת שֶׁהִבִּיטָה לְעֶבְרי. נַחֲמִי, נַחֲמִי, דַּבְּרִי אֶל לִבָּם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁרָצוּ אוֹתִי וּמִמֶּנִּי... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פָּרָשַׁת ואתחנן.
