הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע, בהקשרים של החוק ואכיפתו. אתם מוזמנים לתרום עוד...

בין ה- 21-1 באוגוסט 2009 - קצת לפני שהתקבע עידן התקינות הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט) - התקיים משאל עם בניו זילנד, שבו, שבו נתבקשו האזרחים לחוות דעתם (תוצאות המשאל אינן מחייבות את הרשויות לאמצן), האם הכאת ילדים צריכה להיות עבירה פלילית. התוצאה - 88% מהמשתתפים במשאל עם הצביעו בעד הפעלת כוח סביר כאקט חינוכי...

קיים הבדל מהותי בין תפיסת מערכת אכיפת חוק לבין ראיית המערכת כ'צדק בפלילים': בעוד שהתפיסה הראשונה מניחה כי תכלית קיומה הוא לאכוף את החוק באמצעות הענשת מפרי חוק, הרי גישת ה'צדק בפלילים' מניחה כי תכלית המערכת היא ליצור צדק. זו התאוריה. ומה אצלנו?

חוקי המערב הפרוע אינם מצב רצוי במדינה דמוקרטית. אולם, אנרכיה וחוק שמשרת עבריינים; וטרוריסטים ומערכת אכיפה מהאו"ם, גרועים מהם עשרות מונים. באמנה חברתית הפקידו אזרחים את זכויות הפרט שלהם בידי המשטרה בתמורה לביטחון. אבל המשטרה החליטה שלא לספק את הסחורה. היא בגדה בבעלי הבית האמתיים שלה. אוכלוסיות שלמות חיות בתוך אנרכיה, וכשהם כבר רואים משטרה, אלה אינם שוטרים אמתיים, אלא חיילים מהאו"ם...

אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.

[בתמונה: עבריין נתלה באיראן על מנוף, לעיני הציבור… מקור התמונה: סוכנות הידיעות האיראנית] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * עבודת מערכת אכיפת החוק נבנית כמענה…

[בתמונה: קרל מרקס. התמונה היא נחלת הכלל] שאלת ייעודה של מערכת אכיפת החוק עלתה הרבה בדיונים הקודמים, עד כי סברתי, שנכון יהיה להקדיש לה מספר דיונים נפרדים, על מנת לסכם את התובנות שהעלינו בתחום זה. מצאתי בספרות המקצועית שלושה ייעודים עיקריים למערכת – שניים שמשלימים זה את זה ואחד חליפי. הפרובוקטיבי מכולם יהיה במוקד הדיון…

"רצח מתוך שנאה" הוא העבירה הקשה ביותר במכלול מה שמכונה "פשעי שנאה" או "פשעים מתוך שנאה" (Hate Crimes). הרצח שהעלה את המושג לסדר היום הציבורי, היה הרצח בבר נוער, ב- 1 באוגוסט 2008...

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי NEC Corporation of America לאתר flickr] התלהטות המאבק על חוק המאגר הביומטרי הינה שיא נוסף בקונפליקט שלא יגמר לעולם, בין  הצורך של מערכת אכיפת החוק לדאוג לשלום הציבור ולהתמודד עם הפשע, לבין חובתה לעשות זאת בדרך שתשמור ככל האפשר על זכויות האזרח. כל חברה דמוקרטית מהווה כר התמודדות לשני אינטרסים סותרים: קיום הסדר החברתי…

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: ישראל קים – קהילתיות בשבס]   ד"ר ישראל קים, ראש המסלול המשולב: מכללת בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה, החוג לקרימינולוגיה ואכיפת החוק  (התקבל במערכת ביוני 2001, אושר לדפוס במרץ 2002) המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה בכנס משותף לחוג לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במכללת בית ברל עם שירות…