ספק אם קיימת וועדה חשובה יותר מוועדת חוץ וביטחון, שביחס לייעודה בהשוואה לכל ועדה אחרת, כשלה, כושלת, ומכשילה. בעיקר משום התחושה הציבורית הנוצרת מעצם דיוניה, ומציפה מעלה את הבלוף החביב על כל בית אב ואם בישראל, "שהכול בסדר"...

ניתן בקלות להפוך את השטות שאהוד ברק פלט, למנוף להעצמת הביטחון הלאומי; בתנאי שנבחין וגם נכיר בחובבנותם של אלה; שבעברם עמדו בראש הצבא, והיום הם פועלים בזירה הפוליטית...

ר.א. תא"ל בדימוס, כמו חבורת הבכירים המכנה עצמה "קצינים למען שלום וביטחון", איננה מודעת לתת המיומנות של הצבא הירוק; ככזו שאין בה, כדי לקזז סיכונים המצויים לרוב בכל הסדר מדיני, קל וחומר בנזק שייגרם בגין החסך במיומנות, ששילש את מחיר הדמים במלחמות ששת הימים, יום הכיפורים, לבנון השנייה, וצוק איתן; ועוד ישלש אותו, היה וצה"ל יידרש, להכות בארגוני הטרור ברצועה...

לאחר שרא"ל כוכבי הגדיר כ"נפיץ" את המצב הביטחוני, עדיף להימנע מרפורמה, שתחילת מימושה בעוד שנים; ועדיף לבצע, במידי, רפורמה בתפיסת האמונים, שעקרה: הטלת משימת המוכנות, על כתפיהם של מפקדי השדה; שהרי לא המטכ"ל; אלא הם - באומץ לבם - יקבעו ומן הסתם יקבעו את תוצאות המלחמה הבאה עלינו לרעה...

דווקא עכשיו לאור ה"הסדרה" שבפתח, חייב הקבינט לכנס את כלל הגורמים הפעילים לעת מלחמה. על מנת להכריז על הכנת הכוחות כמאמץ לאומי מבוקר. שמטרתו להרתעה החמאס מפני הפרת "ההסדרה". ואם יופר, ידע האויב כי בניגוד לתת היכולת שהומחשה, ב"עופרת יצוקה", "עמוד ענן" וב"צוק איתן". הפעם עומדת ישראל נחושה ומיומנת להשגת הכרעה...

למעט רא"ל רפאל איתן ז"ל, לא תמצוא בתולדות צה"ל ולו אחד בודד, אשר ביצע את החשוב בין תפקידי רמטכ"ל. להפיק את לקחי המלחמה שאותה ניהל, ולטפל באופן אישי בלקחי ה"על זרועי". היה ונעמיק מעט מעל מה שגלוי, וככזה המתברר פעם אחר פעם כשגוי. יצוץ בהרף "הפגע הרע ביותר" בהוויית הביטחון. המגולם כפער משמעותי בהערכת יכולת הגיסות, לעומת המחשתם בעת המלחמה...

ראוי שכל אם עבריה תשנן את לקחי "אוסלו", המצביעים על החובה: לשמר כוח צבאי נחוש ומיומן דיו, למלחמה ולשלום...

לאחרונה, כך פורסם, החליט הרמטכ"ל לבטל (מסיבה תקציב), את אימוני החטיבות (מילואים וסדיר)... לדידי כמפקד בכיר, חוקר וכמפתח שיטות הדרכה ואימונים, אברך על המהלך; בהתניה לכך שרא"ל כוכבי ישקיע מעט מזמנו, לברר פשר כישלונה הרצוף של מערכת הפיקוד והשליטה (הפו"ש)...

ביום שבו האדם הקדמון שילב בין זורקי האבן, למחזיקי הנבוט. נדרש המצביא להתמודד באתגר הקרב המשולב. על מנת לייצר "מכפיל כוח". באופן הפעלת יחידותיו - במינון, במקום, ובזמן הנכון. לאחרונה פרסם דובר צה"ל את החלטת רמטכ"ל "להקים יחידה רב-ממדית ראשונה מסוגה, שתשלב בתוכה באופן אורגני יכולות חי"ר, הנדסה, נ"ט, אש, אוויר ומודיעין, כל שכן "תהווה מודל להקמת יחידות נוספות דומות בעתיד"...

הפיקוד הבכיר של צה"ל, לדורותיו, התעלם מהכלל המתחייב בכל צבא מיומן, לכך שנתונים כמותיים הנם חסרי משמעות, אלא אם אלה משתקללים כמסד להערכת מצב, יומית/שבועית חודשית /שנתית ורב שנתית. בליית יעד מוגדר, מאבד המידע חשיבות וערך. זולת היותו בחזקת חומר גלם לאשליות ולספקולציות, שאין בהם ולא כלום זולת היותם רכילות לשמה...