הדיון - על מחאת דוד הנחלאווי - כלל אינו עוסק בצבאות, באסטרטגיה או בהיסטוריה. הצבאות כמבשרי הארגונים, מבשרים לנו על שינוי שישפיע על הסביבה הארגונית כולה. הפתרון מחייב יצירה של פרדיגמה חדשה בעולם הארגוני. יהיה מרתק לראות איך תראה. יש לכם רעיון?
ארגונים מוציאים הון רב על ניפוק דוחות למקבלי החלטות. האם כולם קוראים אותם, והאם כל הדו"חות נקראים? כמובן שלא! במערכת מורכבת, לעולם רק כמות קטנה מאוד של גורמים תהיה דומיננטית באמת; ומן הצד השני, נמצא גם גורמים שאינם מחוברים אל המערכת. ואמנם, ניתוח רשתי – המציב את הדוחות בצד אחד ואת המשתמשים בצד האחר –…
האם היעדים משקפים תמיד את החזון הארגוני? אחת הבעיות השכיחות ברשת היעדים של הארגון היא, שככל שיורדים בהיררכיית היעדים, גדל הסיכוי להיעדר קשר בין החזון של הארגון ליעדים שנבחרו. משמע – היעד נגזר מהיעד שמעליו, אולם השגתו לא תסייע בהשגת החזון. על כן, ראוי שארגונים יגבירו את הפיקוח על היעדים בדגש על סוגיה זו לפניכם…
התאוששות בארגונים היא מצב שבו חוזרת מערכת מורכבת ארגונית לסדר חדש אחרי שהידרדרה לכאוס. ההתאוששות עשויה להתחיל מחדרי הקברניטים, אך גם אצל עובדי השטח, שמגלים יוזמה ומיומנות ומגדילים לאט את השפעתם על האירועים, לא דרך הכוונה מלמעלה (Top Down), אלא בדרך של התארגנות עצמית.
[מתוך האתר: Gamers Decide] ההבנה – שהיררכיות נמוכות וביורוקרטיה מועטה הם תנאי להשגת אג'יליות אסטרטגית (יכולת התאמה למציאות משתנה במהירות) – היוותה תמיד אתגר למומחי ניהול ליצור חברה "אופטימאלית", שהיא גמישה ונטולת היררכיות. באחד הפוסטים האחרונים הבאתי דוגמה לארגון כזה שמאתגרת את עולם הניהול ופועלת במבנה שטוח ונטול היררכיות – Gore & Associates. אולם מסתבר…
[להורדת החוברת לחץ: Unit 101] אי על סף הכאוס הוא מודל יישומי שבו ארגון בונה, למטרותיו, תת-מערכת, אשר פועלת תחת תנאים ותרבות השונים מיתר חלקיו. תנאים אלה מאפשרים יצירתיות חריגה שבאמצעותה יכול הארגון להשיג ידע (Knowledge), החיוני לקיומו ולרלוונטיות שלו. אולם, הם גם גובים ממנו מחיר לא מבוטל בתחומים אחרים. מטרת החוברת להביא את סיפור היחידה…
[הרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים, 24/10/2010] פרופ' חיים סידר המחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם המכון למדעי הרפואה הפקולטה למדעי הרפואה האוניברסיטה העברית בירושלים. הרצאתו מובאת כאן בהקשר של ביולוגיה חברתית והיכולת להשליך ממערכת מורכבת בעולם אחד לדומתה במערכת אחרת – הניהולית. שימו לב לשימוש שעושים בגנים ב"נהלים". בחנו את ההקבלות המתבקשות לעולם הארגוני! [תמונה זו…
[בתמונה: פיני גרשון, הביא למכבי ת"א 3 גביעי אירופה. צולם והועלה לויקיפדיה על-ידי אבי קדמי. התצלום הוא נחלת הכלל] מאז הפסידה מכבי תל אביב כדורסל את כתר האליפות, הפליאה התקשורת את מכותיה במאמן מכבי תל אביב, פיני גרשון. כגודל הציפיות שליוו את כניסתו לתפקיד בנובמבר 2008 – על תקן ה"משיח" שאמור היה לחלץ את הקבוצה משרשרת…
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jurgen Appelo לאתר flickr] השינוי הפרדיגמטי המתהווה בחשיבה הניהולית המערבית המודרנית משפיע, בין היתר, על התפתחותם של מושגים בסיסיים בתחום הניהול, ומשנה את משמעותם באופן קיצוני. השינוי הזה איננו תיאורטי בלבד, ויש לו השלכות רבות על דפוסי ניהול קיימים ועל יכולתם של מנהלים להשביח את ערך הארגון שעליו הם מופקדים. נדגים זאת בעזרת משמעותם…
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Stuart Caie לאתר flickr] באחד הפוסטים הקודמים כבר העלינו את התיזה, לפיה מערכות מורכבות, מתחומים שונים, מתנהגות בצורה דומה; ונוכחנו כי התבוננות במערכות בטבע מסייעת לנו להבין דברים המתרחשים במערכות ארגוניות. מערכות ארגוניות למיניהן, גם בעולם העסקי וגם בשירות הציבורי, מתפקדות כיום בסביבה דינמית המשתנה במהירות, כש'מטרת העל' שלהן היא הישרדות במובן של פיתוח…
