זה ההבדל בין דוברות משטרתית אפקטיבית לסוכנות ביורוקרטית ליחסי ציבור כושלים... גם אם הדוברת תופסת את עצמה כיחצ"נית, אזי המבחן הגדול של היחצ"ן הוא לא בתכנית עובדה של אילנה דיין, אלא בניהול משברים. מה שווים 180 אנשי חטיבת הדוברות אם הם נעלמים, ומשאירים את הזירה לאחרים?
בעולם דינאמי, המשתנה במהירות, היכולת של ארגונים ביורוקרטיים להתמודד הולכת ופוחתת, והם נקלעים לפער רלוונטיות הולך וגדל עם המציאות. הבעיה היא, שגם להשתנות אינם יכולים, כיוון שהאוליגרכיה השלטת בהם שולטת על תהליכי קבלת ההחלטות ומונעת שינוי. המודל של 'ארגון היברידי' עשוי להיות פתרון יצירתי אפקטיבי לחולשות הללו!
ביורוקרטיה היא אחת מצורות הארגון המוכרות ביותר, האפקטיביות ביותר בתחומים מסוימים, אך גם המושמצות ביותר והנוטות לחלות במחלות ארגוניות חסרות מרפא, כ"שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים"...
הסוד בשלטון נקי, ללא שחיתות, הוא נהלים קצרים ומועטים; שמנגנוני הבקרה טבועים בתוכם ולא מחייבים בקרה חיצונית; ושאינם מחייבים חשבונאות מסובכת. אבל, הדבר הזה איננו יכול לעבוד במצבים של ביורוקרטיה מפותחת כמו אצלנו (מה שמכונה, 'שלטון הביורוקרטיה'), שרואה בסיבוכיות את הכלי העיקרי להגדלתה ולהגדלת עוצמתה בהתאמה...
ארגונים ביורוקרטיים היררכיים אינם אוהבים מנהלים / מפקדים יצירתיים מידי. זו עובדה. גם כאשר אלה מגישים להם את ההצלחה על מגש של כסף, הם באים איתם חשבון, ומצרים את צעדיהם. הדוגמאות במאמר, ואתם מוזמנים להוסיף עוד...
בַּנְדִּיט בתרגום חופשי, הוא עבריין. אבל בישראל המלה הזו השתרשה יותר כמעין מילת חיבה ל'פרחח'. משמע, ערמומי, יצירתי, תכמן... בנדיטים הם צרה צרורה לצבא בעתות שגרה (ופעמים רבות, גם במהלך המלחמה), אולם, אין להם תחליף ברגע של מבחן הישרדותי. כאלה היו, למשל, גנרל האוויריה האמריקני, בילי מיטשל; הפילדמרשל הגרמני, ארווין רומל; הגנרל האמריקני (שלושה כוכבים) ג'ורג' פטון...
בינוניות (mediocrity) היא עמידה של העובדים במינימום הנדרש מהם לפי התקנות, בלא מאמץ נוסף. אחת התלונות המושמעות, תדירות, בפי עובדים בארגונים ביורוקרטיים גדולים, היא שהארגון מטפח בינוניות. הם מציגים זאת בדרך כלל כסוג של 'קלקול' שצריך לתקן. אבל, האמת היא שהבינוניות נובעת מעצם טיבו של מבנה הארגון הביורוקרטי, והיא חלק בלתי נפרד ממנו...
אין קדושה בשום שלטון. לא של הריבון ולא של החוק. יש איזונים! כשאחד הצדדים צובר עוצמת-יתר מתחילה הסתאבות ומתגבר פער הרלוונטיות. דומני שהסתאבות של כלל המערכות: המבצעת, המחוקקת והשופטת, היא ההגדרה הטובה ביותר למצבה של ישראל בעשור השני של המילניום!
[בתמונה: כריכת חוברת 'מדד קלות עשיית עסקים' (Doing Business) לשנת 2017, שפרסם הבנק העולמי] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * כבר בחצי השני של המאה…
מה שקורה לאיחוד האירופי הוא סימפטום מוקצן למחלה ארגונית, ממאירה, שמכרסמת בממשלות, וגם בארגונים שונים בעולם המערבי כולו. היא משתקת אותם, ונוטלת מהם את היכולת להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. המחלה הזו קרויה ביורוקרטיה ש"עלתה על גדותיה" או בשפתו של פרופ' יצחק אדיג'ס, גדול אנשי הארגון של סוף המאה העשרים (בתמונה למטה משמאל), "שלטון הביורוקרטיה" ו- "שלטון הנהלים". כדאי מאוד שקברניטיהם של ארגונים ביורוקרטיים רבים - ממשלתיים ואחרים בישראל - יפנימו את הלקח (למרות שהסיכויים לכך אפסיים). ארגון שיהפוך עצמו לבן ערובה בידי המנגנון הביורוקרטי שלו, סופו שימצא את עצמו שקוע לעייפה בפער רלוונטיות, עד שייזרק לצד הדרך!
