איך אפשר להשיג פתרון מוסכם, סופי ויציב לשלום בר קיימא במציאות כאוטית, דינאמית, שמשתנה במהירות? זה לב הכשל: חושבים מודרנית במציאות, שבממדים מעשיים משמעותיים, הפכה מזמן לפוסט מודרנית!
ממלכתיות היא ביטוי ישראלי - עמום ורב הגדרות - שאין לו מקבילה מדויקת לועזית - שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותה היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
אשכול המושגים השזור בדברי בן גוריון: "גאולה", "קיבוץ גלויות" ו"קוממיות לאומית", כרוך בשורשיו בליבת הרעיון המשיחי. הסתייגות מהרעיון המשיחי הופכת את קיבוץ הגלויות בעם ישראל המתרחש בארץ ישראל כתופעה חסרת תקדים בתולדות האנושות, ללא יותר מעוד תופעת הגירה. "קוממיות לאומית" מתכנסת ללא יותר מקיום בביטחון ו"גאולת ישראל" מסתכמת בלא יותר מהקמת מערכת מנגנונית של מדינה...
הצורך המתמיד במומנטום חלוצי מוסבר כתוצאה מראיית המצב הקוסמי, כנתון באורח מתמיד בטלטלה, בהתהוות ובמאבק. אבל, הסיפור שמספרת הגישה הליברלית הנאורה, הוא לגמרי אחר...
הרעיון המודרני כבשורת קידמה, עיגן יסודותיו בהפרדה בין הדתי לפוליטי, בין הדתי ללאומי. יותר משהמודרנה מטיפה לחילוניות, היא מטיפה למה שכינה הסוציולוג הצרפתי ברונו לאטור- פרקטיקה של הפרדות: הפרדה לשימור חילוניותו של המעשה הפוליטי וחילוניותו של המרחב הציבורי. הציונות שהחזירה ליהודים את ההתארגנות לעשייה פוליטית נתפסת בשל כך כמעשה חילוני; אבל...
ב- 6 בספטמבר 2019 פרסם אהוד ברק מאמר ב'הארץ', תחת השם: "אנחנו במצב חירום, חדלו לעסוק בדקויות". בתחילת המאמר, הוא מנסח את החזון של מה שהוא מכנה: "הרוב הדמוקרטי". החזון הזה מאופיין בעיקר במה שאין בו: אין בו שום נימה של ייחוד יהודי!
כאחד הנביאים, בטקס באוניברסיטה העברית, מיצה הסופר מאיר שלו את ההזדמנות לנאום תוכחה על מצבה של ירושלים: "עיר שמחלקת תוארי קדושים לשם כבוד, סיקריקים לשם כבוד, מהרסים ומחריבים לשם כבוד... עיר של עמודי האש והענן, של התשוקה למנהיגים מחוללי נסים"... מן המקום בו עמד מאיר שלו בנאומו, באורח בו בחר לפרש את ציווי הבחירה בחיים, ספק אם היה קם המפעל הציוני!
בן-גוריון חשש, שלמרות שהעם היהודי הצטיין בנביאים, הצטיין במפקדים והצטיין במלכים, הוא היה חסר, באופן כרוני, מדינאים. הוא חשב, שהחורבן שפקד אותנו פעמיים, נבע מחוסר יכולת מדינית של העם היהודי. הוא חשב, שלעם היהודי יש כושר נבואי, אך אין לו כושר מדיני. אין חוש של פרופורציה, אין יכולת הבחנה מוקדמת, מתי עלול להתרחש אסון או מתי נולד סיכוי...
הממלכתיות הישראלית מבטאת את תודעת ההתנהלות, במתח המתמיד שבין הקמת המדינה כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר, לבין ראיית המדינה כאמצעי, בתהליך גאולה נשגב השואף לאין סוף. בכך מוסבר, מדוע לשיטת בן גוריון גם לאחר הקמתה, מדינת ישראל, כאמצעי למימוש חזון אין סופי, תמשיך להיות "מדינה שבדרך"!
טוב יעשה בני גנץ, אם יעלה על הפודיום; ושם, קבל עם ועולם, יתמקד בתחום שבו עסק רוב שנותיו - בצה"ל. שם, בלי בושה, יחקה את דוד בן גוריון ז"ל, אז שר ביטחון וראש הממשלה, שלעת מלחמת העצמאות, הצביע על תפקודו של צה"ל הלוקה בחסר.