סטטוס קוו משמעו הקפאה של המצב הקיים, כפי שהוא. במשבר האחרון אודות העבודות בשבת של רכבת ישראל, ובכל חיכוך קואליציוני עם המפלגות הדתיות /חרדיות מוזכר המושג 'סטאטוס קוו' כמילת קסם. כל מחנה עשה בו שימוש כרצונו, והיה ניתן לחשוב שהמדובר בתקנות או בחוק מדינה ולא היא. הסטטוס קוו בסוגיות של דת ומדינה בישראל נוסח במכתב תשובה ששלח בן-גוריון בתשעה לעשר ליוני 1947, להסתדרות אגודת ישראל העולמית בירושלים, בעקבות איומה להתנגד לרעיון הקמת המדינה בפני וועדת האו"ם שהגיעה לבקר בא"י דאז...
כבר שנים רבות מוטחות באוהבי ארץ ישראל המילים: "עדיפה שלמות העם על שלמות הארץ". ההקשר מופיע בכמיהה למנהיגות שלטונית, שתפעל כנגד המתנחלים בנחישות בה פעל בן גוריון בהטבעת אלטלנה. מי שמניף את דגל שלמות העם כנגד שלמות הארץ, חותר בעת הזו ליישום גזירת חורבן וגרוש המוני לעשרות אלפים אם לא למעלה מזה. ראוי להדהד ולזעוק על איזה 'שלמות עם' מדובר? מיהו העם ומה באמת רצוי לו?
שני משגים בסיסיים עשה אלשייך עם היבחרו, כולם קשורים לבחירה שגויה של עוזרים: טעות ראשונה היא הכנת תפקיד לא ממוקדת ולא מספקת, שמחייבת ניסוח תפיסת הפעלה מחדש; טעות שנייה היא בחירת הצוות האישי המקיף אותו. עתה נזקק אלשיך ל"אתחול" מחדש תוך כדי תנועה… הוא חייב לגבש תפיסת הפעלה סדורה וכתובה למשטרת ישראל, שתוכן בסיוע האנשים הנכונים, לשם שינוי. במקביל, עליו להחליט אם ברצונו להישאר עם צוות העוזרים הנוכחי. במידה וכן, זו החלטה שסיכון ממשי בצידה, אבל, הם אנשים נבונים ויכולים ללמוד...
המאמר בוחן את ביקורתו של האלוף נועם תיבון על ראש הצוות שלו לשעבר בסיירת מטכ"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא זה שלימד אותנו את ערכי היחידה - כתב תיבון - לצערי, הערכים האלה לא קיבלו עד היום ביטוי בקריירה הפוליטית והמדינית שלו." ביקורתו של תיבון מתמקדת בשלושה נושאים אקוטיים בניהול בכיר: שיתוף הפעולה, המצוינות ונטילת הסיכונים. המאמר בוחן את הסוגיות הללו אחת לאחת, תוך הצבעה על הפער בין הדרג הטקטי לדרג הבכיר ביחס אליהן.
[צילום בן גוריון: התמונה המקורית היא נחלת הכלל; צילום מרטין בובר: התמונה המקורית היא נחלת הכלל] בעת הזו בתקופת מאבק בערינו וברחובותינו, לא די להתמגן ולייחל לשיבת הרגיעה. בנוסף למאמצי ההגנה והאבטחה, רצוי לממש גם יוזמה אקטיבית. במצוקת מאורעות 39-36, בהבנת בן-גוריון את המתח בין הכורח המעשי להוביל מגמת מאבק אקטיבית, לבין האילוץ המוסרי והפרגמטי להימנע…
רפורמה מהותית חייבת לטפל טיפול שורש בשני הגורמים העיקריים המשפיעים על מצבה הנוכחי של המשטרה היום, ושגורמו לסטגנציה שבה היא מצויה המשטרה כבר 20 שנה: הביורוקרטיה והמנגנון המשטרתי מחד גיסא, והתרבות הארגונית של המשטרה מאידך גיסא. על שניהם הרחבתי לא מעט בעבר...
מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.
סיפור המיוחס לאדריכל הבריטי הידוע, כריסטופר רֶן (C.Wren 1632-1723), בונה קתדרלת סנט־פול: שלושה פועלי בניין עומדים על הפיגום ועובדים. שואלים כל אחד מהם מה הוא עושה; הראשון עונה: "אני מניח לבנים, שורה על גבי שורה"; השני עונה: "אני בונה קיר"; השלישי עונה: "אני בונה קתדרלה". האם הם עושים אותו דבר? שואל הכהן? פיזית כן, אבל זה שבונה קתדרלה, שאר הרוח שלו והמסירות שלו יביאו אותו לעשות דברים אחרת, מתוך תודעה של שליחות דתית עמוקה...
[התמונה: אתר עמותת יד לשריון] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. * * * האלוף גרשון הכהן – האלוף הוותיק ביותר בצבא עד כה…
