מלקולם גלדוול, (Malcolm Gladwell), כתב הניו יורקר, טוען בספרו "ממבט ראשון: הכוח של המחשבה ללא מחשבה" ("Blink: The Power of Thinking Without Thinking"),  שלעתים קרובות אנו עושים 'החלטות חטף' מצוינות, המבוססות פחות על מידע חדש ויותר על ניסיון העבר. אבל, לא תמיד זה עובד.

אחד האנשים ששילם את מחיר ההמשגה הצבאית המנופחת (ולא למד שום לקח את עצם היום הזה) הוא תא"ל במיל' גל הירש. בצה"ל יש סדר (לפחות לכאורה...) והירש כממפקד אוגדה 91 היה צריך לאשר את תכניות הקרב של האוגדה אצל מישהו... אחד המישהומים הללו אלוף פיקוד הצפון, בני גנץ...

מן הראוי שתומכי "כחול לבן" יבהירו למנהיגיהם, על חובתם להמחיש את בכירותם הצבאית, לאו דווקא באמצעות תלוש המשכורת, אלא בחשיפת כשלי צה"ל לעת תפקודם. אם כזאת לא ייעשה, ראוי שתומכי הנהגת "כחול לבן", כולל אוהדיו של בנימין נתניהו, יתייחסו להסתרת הלקחים, כמעשה חמור מאין כמותו - שהרי מחירם של לקחים אלה, כבר שולם בדם...

למה פרשת המימד החמישי לא חוצה את הרף הפלילי? למשרדי הממשלה מותר להתקשר עם ספק יחיד ללא מכרז, כל זמן שהספק מספק שרות ייחודי שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר. כך עשה השר לביטחון הפנים לשעבר, גלעד ארדן, עם קלע שלמה. כך עשתה משטרת ישראל עם המימד החמישי. וכל משרד ממשלתי עושה את זה כל הזמן... אלו הנהלים העקומים במדינת ישראל. אל תשקיעו בריקוד!

את התלונה על ההטרדה המינית (לכאורה) של בני גנץ, קראתי לפני יומיים, אחרי שהסתכלתי בקיר של הגברת נאוה רון ג'יקובס (Navarone Jacobs) (שבינתיים חסמה אותי). הבנתי, שלטענתה היא הגישה תלונה במשטרת ניו יורק על הטרדה מינית כביכול. התלונה הוגשה בתחנת האזור ה- 18 הצפונית במידטאון מנהטן, ונלקחה ע"י השוטר Wattice או Wuttice...

המחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים  ובין הישראלים לבין עצמם, אינה עוד על הדרך לסיום "הכיבוש", אלא על עתידם של ירושלים המזרחית ושל שטחי C בשאלת הנחיצות הביטחונית של המשך השליטה והאחיזה הישראלית במרחב זה. מדובר בשטחים הכוללים את כל הישובים היהודיים ביו"ש, מחנות צה"ל, דרכים ראשיות, שטחים שולטים חיוניים, והמרחב הפתוח בואכה בקעת הירדן...

טוב יעשה בני גנץ, אם יעלה על הפודיום; ושם, קבל עם ועולם, יתמקד בתחום שבו עסק רוב שנותיו - בצה"ל. שם, בלי בושה, יחקה את דוד בן גוריון ז"ל, אז שר ביטחון וראש הממשלה, שלעת מלחמת העצמאות, הצביע על תפקודו של צה"ל הלוקה בחסר.

כניסתו המרשימה במנדטים של גנץ, איננה מסמנת "את ביאת המשיח"; וממלא, איננה בחזקת עליה מטאורית, אלא רעידת אדמה שגרתית, המקובלת במפלגת העבודה מימים ימימה...