צדדים המצויים במחלוקת עזה מגיעים בדרך כלל להסכם פשרה ברגע האחרון רק לאחר שהמחיר לשני הצדדים מאי הסכמה הופך לגבוה והרסני עבורם במידה בלתי נסבלת אף אם לא בהכרח באותה מידה לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה ישראל נמצאת במשבר חמור בשל מחלוקת כזו שיש בה סכנה לקיומה אך גם הזדמנות לפנות לדרך חדשה באמצעות פשרה שגובשה ברגע האחרון.
האם ייתכן הסכם פשרה בין הצדדים למו"מ בחסות הנשיא הרצוג? לדעתי, רק אם יש רצון כן של כל הצדדים להצליח בכך אפשר להגיע להסכמה רחבה שכולנו נוכל לחיות איתה בשלום. מניסיוני בניהול הליכי גישור במצבים מורכבים בעסקים משפחתיים למדתי שכאשר הצדדים נחושים להשתית את המשך היחסים ביניהם על הסכמה רחבה ודרכי שלום הם יצליחו בכך כמעט תמיד.
רבים תוהים על הפער הגדול שבין הצהרתו המוקדמת של הנשיא הרצוג שלפיה הושגו הסכמות נרחבות בתחומים רבים במחלוקת בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה לעומת "מתווה העם" שלא כלל כמעט שום דבר חשוב שהקואליציה רצתה להשיג ברפורמה שלה. מה קרה פה בעצם?
גישור ע"י פרוקסי הוא מצב שבו, כשאף צד אינו מוכן להשתתף בגישור או למנות באופן רשמי שליחים לגישור. אזי, מי שיוצע להם להשתתף בהליכי גישור כאלה יהיו נציגים לא רשמיים. הם יוזמנו לשולחן הגישור ע"י צד שלישי, המקובל על שני הצדדים; והם אלה שידונו בעמדות השונות הנתונות במחלוקת.
גישור (Mediation) הינו הליך לפתרון מחלוקות באמצעות הגשר שמחבר בין שני אנשים ומסייע להם להשיג את מיטב האינטרס שלהם בעניין בו הם חלוקים. בהליך גישור טוב, הצדדים מגיעים לפגישות המשותפות כאשר הם מצוידים בכלים לתקשורת מיטבית - בונה ומקדמת.
הפלונטר קיים וידוע, ונראה כי אין מוצא אלא בחירות בפעם השלישית. העמדות ידועות: בנימין נתניהו מתחפר עם "הגוש" ובני גנץ עם "לא לראש ממשלה עם כתב אישום"; ונראה כי העמדות מנוגדות, אך האם אין מוצא? לו הייתי אני מגשר – הייתי בוחן אינטרסים, ולא רק עמדות...
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: אל קרינאווי וטבו – שיתוף מתווכים…] דר עליאן אל קרנאווי, ד"ר, המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רב-פקד נאווה טבו, רב-פקד, קצינת רווחה, מרחב נגב, משטרת-ישראל, מוסמכת לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (התקבל במערכת בספטמבר 2001, אושר לדפוס בדצמבר…
