מישהו מכם שמע על המשטרה בחצי השנה האחרונה? כמעט ולא.... הכיצד? האנשים הרי אותם אנשים; התרבות הארגונית אותה תרבות; והכשלים אותם כשלים. אז מה נשתנה? מדיניות הדוברות כמובן...

אני מסתובב בארגונים, בתוקף מקצועי, כל העת; ואני יכול להעיד שהחומר האישי במשטרת ישראל מצוין, ברוב חלקיה. אבל, האנשים המצוינים הללו מייצרים בשנים האחרונות טיפשות קולקטיבית, שגורמת למתבונן השתאות... הטפשות התורנית - והיקרה - היא הניסיון למתג את המשטרה בדמותו של קופיקו...

לפעמים, די בחוק היבש על מנת להבין את כל הסיפור... חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, מגן בסעיף 24 על קטינים מפני פרסומים מזיקים. זה לא הפריע למפכ"ל ליצור חגיגה תקשורתית על גבו של הקטין החטוף ששוחרר, כרים ג'ומהור...

המשטרה היא שק החבטות האולטימטיבי שלנו; וכך קרה גם בפרשת חטיפת הילד, כרים ג'ומהור בן ה-7 מקלנסווה. רק חזר החטוף לחיק משפחתו, והחל העליהום על המשטרה; שהאמת, הרוויחה לפחות את חלקו ביושר... עיקר הטענות נגד המשטרה היו שתיים: מתן לגיטימציה לפשע המאורגן מחד גיסא; והפסטיבל התקשורתי מאידך גיסא. לטעמי, הראשונה שגוייה; השניה היא מחלת המחלות של פיקוד המשטרה מזה שנים!

אם רק תזכירו את המילים 'חטיבת הדוברות' ליד איש משטרה, ישר תראו את החיוך שמתפשט על פניו... המלך הוא עירום. החטיבה הזו הפכה ל'קן צרעות' של מלחמת כל בכל. על תוצרים אין טעם לדבר... ואם משהו מצליח (ויש מה שמצליח!) זה תמיד קורה מהסיבות הלא נכונות! מי זוכר שרק לפני כמה שנים עשו את העבודה - בתבונה ובאפקטיביות - דובר ושני עוזרים? ברוכים הבאים לפרדוקס של 'שלטון הביורוקרטיה: המפכ"ל זקוק ליועץ תקשורת חיצוני בגלל יש לו חטיבת דוברות! כיוון שהיא לא מסוגלת לנפק את ה'סחורה', צריך לעקוף אותה באמצעים חיצוניים. אז למה היועץ לא מביא את הסחורה? זה כבר נושא למאמר אחר...

הנה, חזרנו למחלת המחלות של משטרת ישראל. היעדר תפיסת תפקיד סדורה ומובנת. אם הייתה למשטרה תשובה ברורה לשאלה "בשביל מי אנחנו קיימים ומה נעשה על מנת לספק לו שירות טוב ואיכותי", לא הייתה בכלל שאלה בדבר הצורך למנות דובר שייצר מגע שוטף עם הציבור באירוע מתמשך ויעביר מסרים מה נדרש מהציבור לעשות וממה הוא אמור להימנע, גם אם אין בידי המשטרה אינפורמציה חדשה!

ב- 7.5.2015 השתלח השדרן, גבי גזית, במפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, ברדיו ללא הפסקה 103FM, בצורה בוטה וחסרת תקדים. זה רק ה"דובדבן" במסע של השמצות אישיות שמקורו בארגון ובפורשיו, ושיצאו לציבור הרחב. אינני זוכר מקרה דומה של קברניט משטרתי מושמץ כך בתקשורת. מה הסיבה לכך? דנינו הגיע לתפקידו אחרי שמילא בהצלחה תפקיד לא קל כמפקד המחוז הדרומי, עם…

כמו שהישראלי הממוצע אוהב את הטלפון הסלולרי שלו ושונא את חברות הסלולר, כך אוהבת התקשורת את הדרמה והאקשן שמספקת לה המשטרה בזמן אמת; ושונאת את המחיר שהיא משלמת על כך; ואילו המשטרה אוהבת את החמימות הנעימה שבפרסום וביחסי הציבור ושונאת את השטחיות שבה היא נמדדת על ידי התקשורת ואת הכוויות הנגרמות לעיתים כתוצאה מקרבת יתר לאש.