הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?

דון ג'ובני (יצירתו של מוצרט) כסובייקט, דומה לסובייקט של דקארט, המבקש להציגו כבסיס מוצק להסקת האובייקטיביות. דבר זה דורש מאיתנו לאמץ נקודת מבט שאיננה אישית, בדומה לג'ובני. זה האחרון אינו מגלם בתוכו שום דבר אישי והוא נראה כסובייקט טהור במובן שאין הוא פרסונלי...