ממצאיו של מחקר חדש, שנערך בוושינגטון די. סי., עומדים בסתירה להנחות הקיימות בקרב אנשי מדיניות וחוקרים על התועלת הצפויה משימוש במצלמות גוף. בכל המישורים שנבחנו, לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת, ואף שהחוקרים מתבטאים בזהירות הם קוראים לאנשי השטח למתן את הציפיות מהשימוש בכלי זה וליישם אותו באופן זהיר ואחראי.
המשפט של אלישע חיבטוב בבית המשפט המחוזי התקיים באווירה תומכת הרשעות שווא, שבה - גם נוכח טענות כה קשות על אופן התנהלות חקירת המשטרה - הרבה בית המשפט לתת גיבוי למשטרה ולפרקליטות, ומנגד להצליף ביקורת על הנאשם ועל עורכי דינו...
השופט רובינשטיין בחר להיפרד מכס השיפוט בהכרעה בשני תיקים עקרוניים הקשורים לתנאי כליאה בישראל: הכרעה במספר עתירות המתייחסות לתנאי החיים במתקן חולות בו מוחזקים זרים, והכרעה בעתירה עקרונית של האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומערך הקליניקות המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בישראל המתייחסת לצפיפות בבתי הכלא בישראל ושטח המחייה הממוצע הראוי לאסיר...
בבסיס המאמץ לתקן הרשעות שווא עומדת אינטואיציה, לפיה מערכות אנושיות אינן חפות מטעויות. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20, עם תחילתן של בדיקות DNA וההתפתחויות הטכנולוגיות של בדיקות אלו, נפתח חלון הזדמנויות לבחון מדעית אינטואיציה זו. בשנת 1992 הוקם "פרויקט החפות", שתחילתו בקליניקה בבית ספר למשפטים על שם קורדוזו, בהנחייתם של פרופ' בארי שק (Barry Scheck) ופרופ' פיטר נויפלד (Peter Neufe).
בערב העיון לצאת הספר עבריינות ואכיפת חוק שנערך באוניברסיטת תל אביב, הזכיר חבר הכנסת בני בגין את "איגרת זכויות האדם והאזרח" שחיברו יוליוס מרגולין ומנחם בגין בשנת 1948. האיגרת שולבה בעיתון חרות והייתה חלק ממצע תנועת החרות לכנסת הראשונה...
התפיסה כי קיים קשר, גם אם עקיף, בין הגירה לעבריינות שלטה בתחום הקרימינולוגיה עשורים רבים, אך בשני העשורים האחרונים היא מתחילה להתערער בעקבות שורה ארוכה של מחקרים המלמדים שרק לעתים רחוקות מעלים גלי הגירה את רמות העבריינות בשכונות בהן נקלטות אוכלוסיות ההגירה, וכי במקרים רבים המהגרים תורמים לתופעות הפוכות של יצירת תנופה כלכלית, חיזוק הקשרים החברתיים בשכונות חלשות, הידוק היציבות החברתית וירידה בעבריינות.
למידע הדיגיטלי המפורט - הנצבר ונשמר במאגרים של חברות מסחריות - יש ערך רב עבור מערכות אכיפת החוק, לצורך פענוח פשעים, שליטה או פיקוח על אוכלוסיות. ככל שתתפתח הטכנולוגיה עתידות שאלות הקשורות לבעלות על המידע, וכן למתח בין פרטיות ומגוון רחב של אינטרסים מסחריים וחברתיים להתחדד ולעמוד במוקד סוגיות משפטיות.
בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 הובילה ניו-יורק בראש טבלת המדינות הכולאות. שיעורי הכליאה בעיר ניו-יורק היו גבוהים מאלו שבכלל ארצות הברית ועמדו על כ-900 כלואים לכל 100,000 תושבים. כיום, נמצאת ניו-יורק בתחתית הטבלה עם כ-400 כלואים לכל 100,000 (בבית כלא עירוניים ומדינתיים). צמצום כה דרמטי בשיעורי הכליאה אפשר סגירה של תריסר בתי כלא ברחבי המדינה והביא לחיסכון של מיליוני דולרים. והפשיעה? ממשיכה לרדת בלי קשר...
במהלך המחצית השנייה של שנות השמונים ועד 1991, התרחשו הצתות רבות ברחבי קליפורניה. שירותי הכבאות סברו כי חלק גדול מההצתות נעשו על ידי פירומן יחיד, אשר השתמש במנגנון השהייה ייחודי שיצר מסיגריה דולקת ואגד גפרורים עטופים בבד דליק. צורת מנגנון ההשהיה זיכתה אותו בכינוי 'פירומן הכריות', ולהערכת החוקרים הוא היה אחראי על כ-2000 הצתות ברחבי קליפורניה. בסוף 1991 נעצר כבאי כחשוד במעשה, הועמד לדין והורשע בארבעה מקרי רצח והצתה של עשרות שריפות...
