המחקר בתחום אכיפת החוק מראה, פעם אחר פעם, כיצד יישום חקיקה מושפע מנוחות ארגונית ותפיסות אידאולוגיות של אנשי רשויות אכיפת החוק, שאת פעולתם מבקש המחוקק להסדיר. לכן, ללא התגייסות מכוונת של פקידי מערכת השלטון, עלולים החוקים החדשניים והמתקדמים ביותר להפוך לאות מתה. כך קורה גם בתחום האיזוק האלקטרוני!
פורסמו נתונים מרתקים מסקר רחב היקף של נפגעי עבירה שנערך בארצות הברית. הממצא המפתיע ביותר הוא, שנפגעי העבירה חשו, כי מערכת אכיפת החוק שם נסמכת יותר מידי על ענישה וכליאה, וסברו שיש להעדיף מדיניות המבוססת על מניעה ושיקום. הנתונים המוצגים בסקר עומדים בניגוד מוחלט לנטייה החברתית לסבור שנפגעי עבירה מבקשים בעיקר נקמה וגמול, והם צריכים לשים סימן שאלה גדול מעל לנטייה האוטומטית של התומכים בהחמרה בענישה להציג עצמם כמדברים בשם ציבור נפגעי העבירה!
ב- 24 ביוני 2016 פרסם הבית הלבן תכנית מערכתית מקיפה לסייע לאסירים משוחררים ולמנוע עבריינות עתידית. כיום, מתמודדים אסירים, לבדם, עם מכלול הבעיות שהכניסו אותם לכלא מלכתחילה, וכן עם סטיגמה חברתית קשה, הנובעת מהרשעתם וממאסרם. מדינות רבות בארצות הברית גם מקשות עליהם באיסורים ובהגבלות. תמונת מצב עגומה זו משתקפת בשיעורי מועדות גבוהים. התכנית המערכתית הזו שפרסם הממשל מלמדת על מחויבותו לשיפור תוצאות המועדות של אסירים משתחררים, ולהסרת חסמים מיותרים בדרך להיקלטותם מחדש בחברה.
דיונים ומחקרי ההערכה השונים לגבי תכניות הטיפול בשב"ס, מצביעים על אפקטיביות חלקית. קשה לטפל ולשקם אסירים, וכלל לא ברור שניתן לעשות עבודה טיפולית שיקומית במכורים בתוך כותלי הכלא. תכניות השיקום דורשות משאבים טיפוליים רבים, אולם הן אפקטיביות יותר מתכניות ההשכלה. תוצאות המחקרים מעמידות בספק את האקסיומה - שכל כך רווחת בקרב אנשי שב"ס, פרקליטות, ועדות השחרורים ובתי המשפט - לפיה מי שלא עבר טיפול בכלא הוא בהכרח מסוכן יותר (מועד לעבריינות חוזרת) ממי שכן עבר טיפול כזה.
מהי קרימינולוגיה וכיצד הפכה למדע חברתי? מהי עבריינות ומה הן הסיבות להיווצרותה? מהן התפיסות המרכזיות המכוונות את הניסיונות החברתיים להתמודד עם עבריינות? מדוע כליאת עבריינים הפכה לשנויה במחלוקת וכיצד ניתן לפתח כלים וספים לשם הרתעה, אכיפה, ענישה ושיקום? ספר זה מבקש לחשוף בפני קהל הקוראים הישראלי את היסודות התיאורטיים והתרבותיים של הדיון הציבורי והפוליטי אודות עבריינות ואכיפת חוק...