במסגרת היוזמה שהציג הנשיא ביידן בנאומו בליל שבת - ה- 1 ביוני 2024 - הוצבה הנחת היסוד כי הלחימה מול חיזבאללה תסתיים במאמץ דיפלומטי, מתוך הבאת המלחמה ברצועת עזה לסיום. למרות סבירות הגיונית לקבלת הנחה זו, התממשותה תלויה במידה לא מבוטלת לא בארה"ב, אלא בהחלטת הממשל באיראן.

למי שחרד, שמא השהיית תגובה ישראלית באיראן תתפרש כחולשה ותגרום לאובדן הרתעה, גילוי מעורבותה הישירה של איראן במלחמתה בישראל, מאפשרת להציג את הלחימה הישראלית נגד כל אחת מזירות המשנה כפעולה ישראלית נגד איראן. שימור המומנטום והמשך המגמה ההתקפית הישראלית למניעת העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה מאדמת סוריה ולמניעת נוכחות מפקדות איראניות על אדמת סוריה, יוכל לתת מענה לכך.

האויב, מאוחד בתודעת אמונה אסלאמית ומחויב לרעיון ההתנגדות (המוּקאוומה), נשבע להמשיך במלחמה לאין קץ. בשנים הקרובות תיבחן יכולתה של מדינת ישראל להמשיך להתקיים כבשורה לעם היהודי בארץ ובתפוצות. המלחמה חייבת להימשך בתבונה, בהתמדה, ובאמונה בהכרח הניצחון. 

מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית. הוא מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק איראן שפרצה בספטמבר 1980 במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן, בתכנון לסיימה תוך כשבועיים. התארכות המלחמה לשמונה שנים, נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתורת לחימה - הדוקטרינה של חמאס וחיזבאללה.

במסגרת המטרות שהוגדרו התעצבה מפה אסטרטגית שקבעה מאמץ עיקרי למתקפה בזירת עזה, ובמקביל מאמץ מרוסן במגננה בצפון • הריסון שמוביל את צה"ל נובע מהעדפת הקבינט להימנע ממלחמה בשתי גזרות • השאלה שעולה היא: האם חיסול האיום וסילוקו מובילים בהכרח למלחמה נגד ארגון חיזבאללה?

כשזה מגיע לאסטרטגיה, אמ״ן מחקר הוכיח פעמים אין ספור, שהוא כמו כדור בדולח שבור. ראוי שחטיבת המחקר תעסוק פחות בכך, ויותר במודיעין טקטי ובניתוחו. לטעמי, הסיכוי למלחמה כוללת בשנתיים הבאות אינו שונה מהסיכוי שהיה לכך בסוף כהונתה של הממשלה הקודמת. כבר שנתיים הולך חיזבאללה על הסף, מצב שעלול לגלוש למספר ימי קרב, עם הסיכון שתמיד קיים, להידרדר למלחמה כוללת.

מה שהתרחש השבוע היה הרבה מעבר לעוד סבב לחימה מהסוג המוכר. ראוי למערכת הביטחון הישראלית ללמוד אותו כקדימון למלחמה מקיפה. 

בדילמות אסטרטגיות על פי טבען, יש תמיד צדדים לכאן ולכאן והן אינן מוכרעות רק בכוח התבונה. הכרעה מאוזנת זקוקה קודם כל לדיאלוג ביקורתי פתוח וזה בדיוק מה שכל כך חסר כיום בהנהגת מדינת ישראל.

חלמאות מדינית, ביטחונית ופוליטית הפכו את שדה הגז 'כריש' לבן ערובה בידי איראן וחיזבאללה, ואותנו - למשלמי דמי חסות - פרוטקשן. קשה להניח, שבלי הזרמה של מיליארדי דולר לאיראן ולחיזבאללה (לכאורה, ללבנון...) יופק גז משדה זה.

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסכם הגז עם לבנון והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!