הפרסום של יו"ר וועדת המודיעין האמריקנית, ביום חמישי ה- 23 למרץ, על ציתות לצוות המעבר של ממשל טראמפ, מצביע על הסיבה לכשלון התכנית לטרפד את החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם. התכנית הישראלית הייתה חשופה לפני ברק אובמה לפחות 55 ימים לפני מועד ההצבעה המצרית, והממשל הצליח למנף את הזמן ולעצור את התכנית הישראלית!
המדיניות האמריקאית כלפי איראן בהחלט מהווה שינוי משחק אזורי. היא תגרום להורדת המתח וצמצום השבטיות, דבר שבתורו יגרום להחזרת התפקוד למערכות השלטון המרכזיות, ולהתרכזות בבניה מחודשת של כל מה שנהרס באזור בשנים האחרונות. צמצום הנוכחות האיראנית מחוץ לגבולות איראן, יהפוך את המזרח התיכון לבטוח הרבה יותר. הצעד יגרום לחיזוק המאבק בטרור ויעזור לארה"ב להתייצב בעמדה טובה יותר לקראת מו"מ עתידי עם מעצמות אחרות באזורים אחרים בעולם. אבל, התנאי לכך שכל זה יקרה הוא, שממשל טראמפ ימנע מלעשות טעויות.
למה להם לרוסים לחבור לפני הבחירות לדונלד טראמפ? רוב הסקרים הצביעו על ניצחון קלינטוני עד הרגע האחרון ממש.
אז הרוסים הבינו מה קורה בארה"ב יותר מהסי.אנ.אנ? ולמה להם להחליף נשיאה - שמדיניותה כמזכירת המדינה הייתה מאוד נוחה לקידום מטרות הקרמלין - בחתול משתולל בשק?
כל מקרה שבו בית המשפט מתערב ופוסל מדיניות ממשלית, מאפשרת לפוליטיקאים 'חדשים' נוסח טראמפ להמחיש, את נכונות טיעוניהם - על כך שהפרוצדורה משתלטת על השכל הישר - ולקבל לגיטימציה לפעולות להחלשת הרשות השופטת. האם קרוב היום שבו תשתנה משוואת הכוחות הזו?
החזרת היציבות למזרח התיכון עוברת, קודם כל, בהקטנת היקף שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן. השגת היעד תהיה אחד האתגרים הגדולים, ויעד מרכזי של ממשל טראמפ וממשלת נתניהו.
מייד לאחר השבעתו של הגנרל ג'יימס מאטיס כשר ההגנה, הוציא הנשיא טראמפ מזכר נשיאותי, שכותרתו הייתה: "בניה מחדש של כוחות הצבא האמריקאים". במזכר הזכיר הנשיא טראמפ את דבריו המפורסמים של רייגן: "תהיה זאת מדיניותה המוצהרת של ארה"ב להביא שלום באמצעות הקרנת עוצמתה"...
המושג עובדות אלטרנטיביות (Alternative facts) משמעו, שקר מכוון ומוחצן בתקשורת, כאשר כולם יודעים שאתה משקר. זאת בשונה מדיס-אינפורמציה שהיא שקר המכוון להונות ולהטעות את השומע: "בניגוד לכם העיתונאים שמשקרים בהחבא, שאומרים דבר אחד ועושים אחר, אנחנו משקרים בפנים באופן כזה, שכולם יודעים שאנו משקרים...".
משהו מהותי השתנה בתופעת הבחירות: מה שעומד להכרעת העם, הולך ונעשה מהותי ממה שהכרנו בעשורים האחרונים. מדובר בבחירה לא רק בין שתי דרכים, בין שתי דמויות מנהיגותיות, אלא בין שתי מערכות ערכים, שאינן מתיישבות יותר זו עם זו. שתיהן מוכוונות אל העתיד אך תופסות אותו לגמרי אחרת.
למי שטרם הבין, דונלד טראמפ הוא רק עוד מרכיב חשוב בשרשרת תהליכים שתצבע את העולם הפוליטי המערבי בצבעים אחרים מאלה שהורגלנו אליהם בעשרות השנים האחרונות. כל מערכת בחירות במדינה באירופה המערבית תביא בעשור הקרוב להתחזקות הדרגתית של הימין. תוך מספר שנים תיווצר, מן הסתם, מציאות פוליטית שונה במדינות כמו צרפת, הולנד אוסטריה ואחרות. זה איננו הפשיזם של תחילת המאה העשרים - כי ההיסטוריה איננה חוזרת בדיוק לאותו מקום - אבל זה ימין שנחוש להסיר את השיתוק שאחז בממסדים הדמוקרטיים מול הסכנות שמאיימות לכלותם. אם תהיינה מפלגות מהסוג ה'ישן' שתצלחנה להיאחז בשלטון, הן תיאלצנה מן הסתם לאמץ את אותם צעדים בדיוק. 'הרוח שינתה את כיוונה': פחות חירויות והרבה יותר סדר... לשם אנחנו הולכים!
