ב- 22 במרץ 2017, פרסם אתר ynet כי נערה בת 15 נאנסה בשיקגו על ידי חמישה או שישה גברים, ותקיפתה תועדה בשידור חי בפייסבוק. איש מבין כ-40 האנשים שצפו בסרטון לא דיווחו על התקיפה לרשויות. בניגוד לשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, בארץ קיימת חובה על אדם להושיט עזרה לאדם. אבל גם ללא חוק, דומה שניתן לקבוע בוודאות, שפה תופעה כזו לא הייתה מתרחשת!
קשה להיגמל מדפוסי פעולה ישנים... דומה שהמשטרה טרם הפנימה את עמדת המחוקק בנוגע להגנה עצמית בעקבות פרשת שי דרומי והשינויים בחוק, ומידי תקופה היא חוזרת ופועלת באותו דפוס שגוי כמקודם. הנה המקרה התורן...
תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women) הוגדרה על ידי בית המשפט כהגשת תלונה למשטרה בשל אירועי אלימות, שלא התרחשו... זהו עניין המצוי בלב השיח הציבורי, וכפי שבית המשפט אינו רואה בסלחנות מקרים של אלימות מוכחת, כך גם לא יגלה סלחנות באותם המקרים בהם שוכנע השופט כי לא אירע אירוע כלל...
כדאי שנטמיע. המציאות המשפטית שלפיה עובדים אנשי משטרה בישראל עברה מהפך. בהלכה של כבוד השופט, אליקים רובינשטיין, מה- 1/1/17 (מ"ח 3523/16, פלוני נ' מדינת ישראל / החלטה) נקבע כי התעלמות של חוקרי משטרה מזכויותיו של חשוד אינה יכולה להיתפס כטעות, והיא תביא לזיכויו. בכך, מיישרת משטרת ישראל עם ארצות הברית - יותר מחמישים שנה אחרי - בכל הנוגע למה שמכונה 'אזהרת מירנדה'.
אחד הפרדוקסים של מערכת מורכבת הוא שמאזני הכוח שבה נוטים להתהפך. משמע, הטוב מצמיח בתוכו את זרעי הרע ולהיפך. היפוך כזה מתרחש לנגד עינינו בסוגיית הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסים, בהבחנה בין אינוס ובין קשר מיני לגיטימי. הנה הפרדוקס: ככל שהסכמת המתלוננת ממלאה תפקיד מרכזי יותר, כך גדלה המוטיבציה השיפוטית לבחון ביסודיות כל תג בהתנהגותה של המתלוננת ובאישיותה; וככל שפוחת משקלה של האלימות אשר הופעלה על ידי הנאשם – כך פוחת העניין השיפוטי בנאשם, ומפנה מקום לבחינת המתלוננת וחלקה באירוע הנדון...
מקרים של כבאים-פירומנים מוכרים בעולם, כיוון שמה שמשותף - לכבאים ולמציתים כאחד - הוא המשיכה לאש... כך למשל, פרסמה ד"ר חגית לרנאו מאמר על הכבאי-הפירומן מקליפורניה; ידוע גם מקרה של כבאי גרמני, שגרם לעשרות דליקות נשלח למאסר. הוא נהג להצית, לברוח ולשוב במדי כבאי (ynet, 2015). להלן סיפור על כבאי-פירומן תוצרת ישראל, סרן יוסף לב - מפקד תחנת כיבוי - שהיה מצית סדרתי...
קיים הבדל מהותי בין תפיסת מערכת אכיפת חוק לבין ראיית המערכת כ'צדק בפלילים': בעוד שהתפיסה הראשונה מניחה כי תכלית קיומה הוא לאכוף את החוק באמצעות הענשת מפרי חוק, הרי גישת ה'צדק בפלילים' מניחה כי תכלית המערכת היא ליצור צדק. זו התאוריה. ומה אצלנו?
ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין יצאה נגד העובדה, שהמשטרה מחזיקה בצורה בלתי תקינה במאגרי מידע על מי שהתיקים נגדם נסגרו מחוסר אשמה או זוכו בצורה מוחלטת בדינם. הוועדה צודקת: אין הסמכה מפורשת בחוק למשטרה לשמור את המידע לגבי אנשים שעננת החשד נגדם התפוגגה. על כן, שמירת נתוני זיהוי של חשודים שתיק החקירה נגדם נסגר או נאשמים שזוכו מהווה פגיעה בפרטיות ואינה מידתית!
לשימוש במצלמות השלכות בהיבטים של הגנת הפרטיות, זכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה ודיני ראיות. בשל כך, יהיה על השוטרים להקפיד על הפעלת המצלמות בהתאם לחוק. המאמר עוסק בהיבטים הללו...
העומס על מערך התביעה הפלילית פוגע באיכות מערכת האכיפה הפלילית. עקב העומס עובר זמן רב בין מועד ביצוע העבירה למועד הגשת כתב האישום. השיהוי בענישה פוגע באפקטיביות של הענישה, יוצר קשיים בזימון נאשמים ועדים, פוגע שלא לצורך בנאשמים ובפרט בזכותם להליך מהיר, ויוצר צורך בקיום הליכי ביניים רבים, המעכבים אף יותר את הטיפול בתיק ויוצרים עומס נוסף על מערכת המשפט. לפיכך, העניק המחוקק בשנת 2012 כלי אפקטיבי להקטנת העומס ואפשרות למשטרה להתמקד בעבירות חמורות ובעבריינים מועדים ולהפסיק להציף את בית המשפט...
