לאחרונה, הפרה המשטרה הבטחה שלטונית, לאפשר החזרה אנונימית של ציוד צבאי לתחנותיה. שבע מצלמות חדשות הותקנו בתחנות איסוף במשטרה, כשהן מכוונות לעמדות אליהם מופנים אזרחים המגיעים להחזיר אמצעי לחימה. הצילום והתיעוד נעשו בניגוד להבטחות לציבור לפיהן זהותם לא תתועד. פרשיה זו הינה הזדמנות לעמוד על משמעות המושג, הבטחה שלטונית, ומשמעותו. הבטחה שלטונית היא מכשיר שפותח בפסיקה כדי לתת הגנה משפטית לציפיות האזרח בשורה של מצבים מגוונים, שבהם נוצרת הסתמכות של הפרט עקב מעשים, מצגים או אמירות של גורמים בתוך הרשות המנהלית, שאינם בגדר חוזה פורמלי...
תוך פחות ממאה שנה, הפכה בעולם המערבי התופעה הקרויה, 'ענישה גופנית משמעתית' משגרת חיים לטאבו. שיטות של ענישה פיזית היו שכיחות - בנוסף לתא המשפחתי - גם במוסדות אחרים שבנויים על ציות, כמו בתי ספר, מסגרות צבאיות, בתי כלא, וכו'. כך למשל, ענישה גופנית בבתי ספר הייתה קיימת וחוקית כמעט בכל מדינות העולם, עד אמצע המאה העשרים. עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת בחר המורה המוערך, טוביה דרורי - שנשפט כי סטר לתלמידו - ללכת לכלא, כי האמין שזו הדרך הנכונה. הנושא של ענישה חינוכית עבר מהפיכה, מקיצוניות אחת לשנייה, והשאלה היכן עובר הגבול נותרה פתוחה...
כל אדם הגיוני מבין, שפסק דינו של יניב נחמן נועד לרצות את ארגוני הנשים, ואין לו כל קשר לנסיבות המקרה. מבחינת הציבור, כששומעים את המלה אונס מתכוונים לאונס 'של פעם', שאשה הולכת ואדם זר מתנפל עליה בסמטה חשוכה. לא זה המקרה. העונש המקורי היה אמנם קל, יחסית לאונס, אולם הנסיבות היו ברף התחתון של החומרה. המתלוננת כבשה את עדותה 7 שנים ופנתה למשטרה רק עקב פרסום בתקשורת. בית המשפט העליון קבע תקדים, שההיכרות המוקדמת בין יניב למתלוננת; הסכמתה הראשונית למערכת היחסים המינית; והעובדה כי השניים קיימו בעבר יחסי מין בהסכמה, הן אינן בגדר נסיבות מקלות הקשורות בביצוע העבירה, ואין בהן כדי להפחית מחומרת מעשי הנאשם או מחומרתן של העבירות בהן הורשע...
הדרישה לפטור את חוקרי המשטרה מתיעוד קולי וחזותי של חקירות ביטחוניות - שמתבצעות, על פי רוב, בשיתוף שירות הביטחון הכללי (שב"כ) - צודקת מאוד. תיעוד כזה יפגע פגיעה ממשית ביכולת לחקור עבירות ביטחוניות ובאיכות החקירה. הוא עשוי להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע. זאת, בשל החשש כי שיתוף הפעולה עם הרשות החוקרת יתגלה לחבריהם ולארגון הטרור באמצעות התיעוד החזותי או הקולי, אשר יועבר כחומר חקירה. המצב הזה כבר מתקיים, הלכה למעשה, במשפטיהם של חברים בארגוני פשיעה...
השוק האפור (Grey market) הוא כינוי למערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת (שעיקרה בנקים, חברות ביטוח וגופים נוספים של שוק ההון). המחוקק לא קבע סנקציות פליליות משמעותיות כנגד המלווים, וידי המשטרה כבולות. כיום, במקרים רבים ארגוני פשיעה משמשים כזרוע הגבייה של המלווים, לפיכך חשוב שבחוק ייאסר על המלווה כל התקשרות עם ארגון פשיעה לצורך פירעון ההלוואה.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Wendy לאתר flickr] עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות – בישראל ובחו"ל – כנגד ארגוני הפשיעה – הפעילים…
במקום שהתביעה תוכיח בראיות ישירות או נסיבתיות את היסוד הנפשי של "המחשבה הפלילית", צצה לפתע חזקת המודעות, המייתרת נטל זה של התביעה, ואף מעבירה לנאשם את הנטל להביא ראיות כדי לסתרה.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Valeri Pizhanski לאתר flickr] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות – בישראל ובחו"ל…
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות – בישראל ובחו"ל – כנגד ארגוני הפשיעה – הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא…
[בתמונה: שרת המשפטים איילת שקד; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י ניצן חרמוני. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0] עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות…
