עו"ד ד"ר יוסף זהר עבר מסע חיים מופלא וייחודי. הוא הואשם ברצח שלא היה, ישב במעצר שלושה חודשים באבו-כביר וארבע וחצי שנים (!) במעצר בית עד שזוכה זיכוי מלא מכל אשמה. לאחר מאבק של ארבע שנים נוספות, הפרקליטות ומשטרת ישראל פיצו את זוגתו ואותו על הנזק והעוול שגרמו להם. הסיפור הקצר - שמובא פה לפניכם - מבוסס על קטעי היומן שכתב בתקופת המעצר. הוא מתאים במיוחד לפרסום עתה, לרגל חג החירות...
כאשר חומרת העברה אינה מצדיקה הרשעה פלילית על כל המשמעויות הנלוות לה, ניתן לשקול את הורדת הפיקוח והבקרה על העמידה בנטל הראייתי, קרי רף ההוכחה; בשאר המקרים, חובה עלינו, כחברה חופשית, לוודא שהתשתית הראייתית עומדת בדרישה לסף הרשעה מעל לספק סביר, כנדרש על פי עקרון חזקת החפות הקבוע בחוק.
כדי לצמצם את הסכנות שבעסקאות הטיעון, ובכל זאת להחיש את התהליכים המשפטיים - במקום לנסות לשווא לאסור את קיומן - ניתן לשנות את סעיף 154 לחוק סדר הדין הפלילי כך שהודאת נאשם לא יראוה כראיה מכרעת, והשופט יידרש לערוך הליך מקוצר של בירור ראיות, הליך שיתנהל על בסיס חומר החקירה שיועבר לעיונו ותשאול הנאשם שיהיה למעשה עד ראשון. כיוון שהשופט יכיר את החומר, הוא יוכל לצמצם את היקף החקירות על ידי הצדדים, כפי שמקובל בחלק ממדינות אירופה בהן השופט חשוף לחומר הראיות...
עסקאות הטיעון מאפשרות לתובעים ויוצרות להם תמריצים לנפח את כתבי האישום כדי להתמקח עליהם ולנהל משפטי הוכחות מתישים כאשר הנאשם מתעקש להילחם על חפותו. הן יוצרות תמריץ לחוקרים להתמקד בחדרי החקירה במקום לצאת לשטח ולהביא ראיות, הן מרפות את ידיהם ומנוונות את מקצועיותם, והשופטים הנתקלים במקרים רבים יותר בהם נאשמים שהתחילו את המשפט בכפירה לבסוף הודו באשמה, עלולים פחות ופחות להאמין לנאשמים. כך, במקום לרסן את תופעת עסקאות הטיעון הם מזינים ומחריפים אותה ואת רמת הענישה בישראל.
פניתי בדוא"ל לאקדמיה ללשון העברית בשאלה בדבר הבדל המשמעות בין המילים הודיה להודאה. המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה. בלשון אנשי המשפט יש שימוש בצורה הודיה גם במובן 'הכרה באשמה'. השימוש במונח "הודיה" עלול לטעת את הרושם כי הנאשם "מביע תודה" לחוקרים ולבית המשפט על שאפשרו לו "לפרוק" מעליו את האמת...
"לאחר שהצדדים סיכמו כי א' יבצע עבודות שירות בגין גניבה חד פעמית מהמרכול בו עבד, התעקש התובע שהנאשם יודה בגניבת סכום גבוה מהסכום שהודה שגנב. "מה זה משנה?!" אמר התובע, "וחוץ מזה איזו עוד אופציה יש לך?" התריס כנגד הסנגור. השיב הסנגור: "גם האמת היא אופציה"!
... פעמים רבות משמשים הסדרי הטיעון עלה תאנה לסגור עסקאות שלא בהכרח עולות בקנה אחד עם רצון הנפגע... וזה עלול להרתיע נפגעי עבירה אחרים לגשת ולהתלונן... הוויכוח האינסופי על עסקאות הטיעון נמשך...
גם אם קיימים עיוותים באופן הצגת הנתונים על הרשעות בבתי משפט בישראל, הרי שהם עקביים לאורך השנים, והמגמה שלהם מצביעה על העלמות הזיכויים במשפט הפלילי בישראל. לשם השוואה בשנת 2008, בה רק אחד מאלף הכרעות דין בישראל הסתיים בזיכוי הנאשם, עמדו שיעורי ההרשעות בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב על כ-90%; ובבתי המשפט במחוזות באנגליה על כ-82%.
