לב הבעיה היא הסכסוך שלנו עם הפלסטינים, אלו היושבים על כל שטחי ארץ ישראל, בתוך המדינה ומחוצה לה. לטעמי אין הבדל כל כך גדול, הוא בעיקר סמנטי; אבל, והכי חשוב, כל פתרון חייב להבין שהערבים הם עם אחד. אין פתרון של הפלסטינים 'שלנו', שיכול להיות נפרד מהפתרון של ערביי יהודה ושומרון. במאמר, אבחן את ה'פתרונות' המככבים ע"פ הקריטריון שלי, שהוא – האם אני מאחל לילדי ולנכדי לגדול ולחיות כאן עם הפתרון הנידון. בסוף אכתוב גם מה אני חושב על ה'פתרון' הראוי, ולמה.
מי שחובר ונשען על המרים באויבי ישראל, איננו ישראלי. מי שפונה לגורמים זרים, כבימי המנדט הבריטי, ומזיק לישראל באמצעות פרסום מאבקים פנים-ישראליים, איננו ישראלי.
מי שפועל למען המדינה היהודית. למען תושביה. לניקוי פגמים, לטיוב הממשל, לשיפור התנהלות ציבורית ופרטית, למשפט ולצדק הינו ישראלי, שחותר לישראל טובה יותר ושמשטרה דמוקרטי יותר ואנרכיסטי/כאוטי פחות.
הרעיון המחולל שלנו לפתרון בעיית הצורך בביסוס מהיר של אוכלוסייה יהודית היא מיסוד גיור אזרחי: גיור תרבותי לאומי: אדם המקבל עליו את הלאום היהודי ואת תרבותו ומכיר באלוהי ישראל גם אם אינו מקיים את ההלכה, ויימצא מתאים על ידי בית דין חילוני לגיור, יוכל להצהיר נאמנות ללאום, לחתום על הצהרה ולהצטרף. פשוט כך. כך יוסר החסם העיקרי והמשמעותי הקיים היום, המונע משיכה של גורמים המעוניינים לחבור לרכזת שלנו. לאחר שיוסר, היא תוכל להאיץ ללא הפרעות!
