הדיבר העשירי בעשרת הדיברות בפרשת ואתחנן, ובמופע הראשון שלה בספר שמות פרשת יתרו, עוסק בציווי של לא תחמוד. ציווי זה הינו יוצא דופן, מפני שהוא עוסק בכוונה ולא במעשה בפועל. אם אמנם אלה הם פני הדברים, על פי פשט הפסוקים, הרי על הפרתו, בניגוד לשאר הדיברות, לא ניתן להעניש בידי אדם.