אחת התופעות הקשות של תקופתנו, היא בגידת המנהלים הבכירים בתפקידיהם ובאחריותם לטובת אינטרסים אישיים, כמו הישרדות ואמביציות פוליטיות...

ציפיות לשינוי דרמטי במשטרה יש בעשור האחרון מכל מפכ"ל; אבל השינוי המיוחל לא מגיע. למה?

כבוד השר לביטחון הפנים, אני מציג לך במאמר זה את הליכי קבלת ההחלטות של קודמיך בתפקיד. למד מטעויות ואל תחזור עליהן... גלה מנהיגות, והקם, כבר עכשיו ועדת איתור לשני תפקידי המפתח, מפכ"ל ונציב שב"ס (הצעה לאיוש מצ"ב)...

אתרוגים, לצערי, הפכו לפרי המועדף על המפכ"לים בישראל בעשור האחרון. יש לו למפכ"ל הרי ארגון שרוצה להישרד; ויש לו קדנציה לגמור... אז שופכים פודינג וורוד על עינינו, בסיסמאות של איזון קדוש ובקריאות לדו קיום. ולעזאזל הציבור, ולעזאזל המדינה; ודומה שגם הפעם יסיים המגזר הערבי את המרד כקרבן. איש לא ישאל שאלות קשות, עד שהאמת תטפח על פרצופנו במלחמה האמתית, כשזה יהיה כבר מאוחר מידי...

ראוי שידע כל מפכ"ל חדש: אם ינסה לשנות את התרבות הארגונית המשטרתית, סיכוייו קלושים מחד גיסא; והוא לבטח יותקף וייצלב על כל במה אפשרית, מאידך גיסא; אבל, הכרזות והסרטונים הללו מלמדים, כי גם מחיר אי הטיפול, יכול גם הוא להיות קשה מנשוא... 

לאור החלטת "המהירות הראויה" פניתי (במהירות) לכרך האחרון של פסקי הדין של בית המשפט העליון [כרך סז {2)] כדי להיווכח בעובדה הבאה: זמן המתנה מ מ ו צ ע לקבלת פסק דין של בית משפט עליון: 28 חודש. לא הופתעתי...

כשבית המשפט משית עונש על תנאי על אדם שהורשע, הוא מקווה שהעונש התלוי ועומד מעל ראשו ירתיע אותו והוא ימנע מעבירות. כך גם מפכ"ל שחרב הדחתו או מינויו כמפכ"ל קבוע תלויה מעל ראשו – הוא יעשה הכל כדי לרצות את מי שבסמכותו להדיחו או למנותו...

אז הנה חברים, זה שמנסים להאכיל אתכם איטריות, לא אומר שאתם חייבים לאכול. תמיד תחשדו. היזהרו מסטראוטיפים וזהרו מחדשות מזויפות ומוזמנות. ותחשדו תמיד באלה שידועים בעבר בכך, שהם מיטיבים להגיש לכם אותן...

אז זהו. סופית עד הבחירות: השר לבט"פ, גלעד ארדן החליט כי עקב הערמת קשיים משפטיים וסירוב ועדת גולדברג לבדוק מספר מועמדים, יש להקפיא את הליך מינוי המפכ"ל ונציב שב"ס, ולהמשיך בו אחרי הבחירות. ההחלטה הזו נוסכת שמן על מקהלת המייבבים, שבטוחים שכל צרות המשטרה תיפתרנה, אם רק ייבחר מפכ"ל קבוע... ואני משפשף את אזני, ושואל: למהההה?