אחרי שבורסת האלופים התרוקנה כנראה, סיכוייו של גלעד ארדן לשנות את משטרת ישראל הולכים וכלים...אבל עדיין, יש מועמד אחד שכדאי שייתן עליו את הדעת (למרות שמן הסתם, יידרש כאן מאמץ לאומי ממש כדי לשכנע אותו ליטול על עצמו את המשימה): זהו מפקד ההגנה האווירית, תת אלוף רן כוכב (רנכו), שלפני חצי שנה סיים קדנציה יוצאת דופן כמפקד המשטרה הצבאית...
כבוד השר גלעד ארדן, אתה יודע למה אתה מבזבז את זמנך ואת זמננו בחיפוש עקר אחר קוסם, שישנה את המשטרה? משום שאין לך מושג ירוק מה הבעיות האמתיות של המשטרה ומה הפתרונות האפשריים להן! כשתדע ותחתים את המפכ"ל הבא על התחייבות ולוח זמנים ליישום התכנית, כל אחד מהמועמדים למפכ"לות שבידיך יוכל להתאים!
בניגוד ליחסי הרמטכ"ל עם שר הביטחון, החוק מציב את השר לביטחון הפנים בעמדה נחותה בהרבה משל המפכ"ל, ויוצר מצב, לפיו נגזר על שני ממלאי התפקידים הללו להתקוטט ביניהם כל העת על סמכויות… וגם על קרדיט ואגו. זו גם הסיבה שבדרך כלל מתמנה מפכ"ל שנראה לשר שהוא חלש ויזדקק לו כגיבוי מול הניצבים. הוא אגב, תמיד מתבדה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחסי המפכ"ל עם השר הממונה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מתוך הפרסומים נראה כי השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, נהנה מהבולטות שמקנה לו תהליך בחירת המפכ"ל; אבל, רגעי התהילה הללו הולכים להיות קצרים... המסגרת החוקית של יחסים אלה - השונה מהותית מזו של יחסי הרמטכ"ל עם שר הביטחון, יוצרת מצב שבו השר והמפכ"ל מתקוטטים ביניהם רוב הקדנציה, כשהשר זקוק לשיתוף הפעולה של המפכ"ל, הרבה פחות מאשר להיפך...
ב-25 באוגוסט 2015 פורסם, שהשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, החליט למנות את תת אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה. מהר מאוד התפרסמו ידיעות על מעורבות של הירש בפלילים. החקירה הייתה מסובכת וארוכה וארדן נאלץ לוותר על המינוי, ובחר ברוני אלשיך. השיטה הזו לחיסול יריבים מכונה קומפרומט. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות גל הירש והמפכ"לות האבודה. קריאה נעימה...
אין ארוחות חינם... מלאה הארץ משפט... אבל התרוקנה מערכיה! במקום אנשי מקצוע התמלא השירות הציבורי ברובוטים, חסרי ערכים ויכולת חשיבה, המצייתים ליועצים המשפטיים שלהם! הפרקליטות לא הורתה להפסיק אכיפה אז ממשיכים... הפרקליטות אמרה לעצור אז עוצרים...
לאחר שהתברר, מעבר לכל ספק, שרוני אלשיך לא יקבל שנה נוספת, פרץ עתה הקרב על המפכ"לות בכל עוזו, וכתמיד במשטרת ישראל, זהו קרב ייצרי ומלא אמוציות. אז מה נמצא באמתחתם של הפוליטיקאים?
שלוש הדוגמאות ה'טריות' המובאות במאמר זה, הן - מצמררות, מפחידות ומטרידות, וממחישות, עד כמה משטרת ישראל, בתקופת המפכ"ל אלשיך, היא משטרה של עורמה, של תחבולה ושל כחש; עד כמה התרבות הארגונית היא כושלת ומפחידה. עד כמה ה"די.אן.איי" נגוע בחוליו. עד כמה עמוק שורש הרע מגיע. עד כמה נכשל המפכ"ל אלשיך כישלון קולוסלי – רב תחומי.
הסאגה הבלתי נגמרת של הצמדת שכר השוטרים וגמלאי המשטרה לצה"ל עולה מדרגה. בה בעת שהשרים הצמידו את משכורתם לשכר הממוצע במשק, נאלץ המפכ"ל להופיע - בעוד מפגש עקר - בוועדת הכנסת, לדיון באי קיומה של הצמדה אחרת: של תשלום תוספות השכר לשוטרים, לסוהרים ולאנשי משמר הכנסת, שניתנו לחיילי הקבע בצה"ל מאז שנת 2006.
התקשורת מחבקת היום את המפכ"ל רוני אלשיך (ואת משטרת ישראל). השקט התקשורתי הזה - שהיה חסר כל כך בשנים האחרונות - מאפשר לה לעבוד ללא הפרעות חיצוניות ורעשי לוואי מיותרים. תפקידו הראשון במעלה של ראש ארגון בנמצא במשבר, הוא 'לייצב את הספינה', והוא עמד בו בכבוד. המפגשים התכופים עם מעצבי דעת קהל הינם אמצעי חיוני להשגת היעד הזה!
