בפוסט שפרסמה בפייסבוק היום (13/10/17) העיתונאית, הדס שטייף על סגן ניצב סימה ימין ז"ל, היא כתבה: "סנ"צ סימה ימין. במותה ציוותה לכולנו ובעיקר למשטרת ישראל כמה חשובים ערכים, ולב, ואהבת לרעך כמוך; ושדרגות וכיסאות הם הבל הבלים...". אבל, האמת היא שבדיוק להיפך: מותה של סימה ימין רק המחיש לנו כמה הכל קומבינות, שמיועדות להשיג דרגות וכיסאות וכוח, ושלערכים ולב אין מקום בתוך מאבק העוצמה המכוער הזה... 

שוב נקראנו לדגל להצלת הדמוקרטיה הישראלית. הפעם, על ידי יועצי התקשורת של המפכ"ל בוויכוח המתוקשר על איחוד תפקידי החשב במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים. הם מספרים לנו, ש"הוצאת השליטה בתקציבים עלולה לחזק את המעורבות הפוליטית במשטרה"... האמנם?

שלום המפכ"ל, תראה כמה אנרגיה שפכת לריק בסוגיית אלימות השוטרים, בשביל לקבל עוד 'שוטר נוגח' באזרח, שתקף נהג משאית ממזרח ירושלים ב'פריים טיים' בטלוויזיה... אתה מלא כוונות טובות, אבל, הטעות העיקרית שעשית מאז נכנסת לתפקיד, היית להתמקד בשינוי האסטרטגיה המשטרתית, במקום להתמקד בשינוי בתרבות הארגונית...

לפי השמועות, עומד אגף החקירות להיחצות לשניים: חלקו האחד - להב 433, שגם בראשו עומד ניצב, כמו בראש אגף החקירות - יוכפף ישירות למפכ"ל כמעין אגף בפני עצמו לחקירות ברמה הארצית. האגף המוקטן יתמקד בשליטה מקצועית על יחידות החקירה בשטח, וימונה אליו כפי הנראה מינוי חיצוני: שופט מחוזי לשעבר או פרקליט מחוז, מחוץ לשורות המשטרה... גם אם הרפורמה הזו היא בדיה ולא תבוצע, היא משקפת לנו נאמנה את נקודות התורפה של המשטרה, ואת הסיבות שהגיעה למצבים של פער רלוונטיות עמוק שכזה עם המציאות. אם תבוצע ותצלח, יתקדם המפכ"ל שלב נוסף ברפורמה שלו להצלת המשטרה מעצמה!

הסיבה היחידה שבגינה המודל של משטרת ישראל כמשטרה לאומית אחת (לכאורה) הצליח לשרוד עד היום, הוא הקרדיט הציבורי - שנצבר מידי תקופה של מתח בטחוני - בגין עבודת המשטרה בתחום ביטחון הפנים!

הניסיון מלמד כי מאז ומתמיד, לטכנולוגיה הייתה תמיד ההשפעה הגדולה ביותר - לטוב ולרע - על השיטור. שינוי טכנולוגי מהותי מתרחש בימים אלה, ויכול להוות הזדמנות נפלאה למפכ"ל אלשיך לעשות מהפך... בתחילת אוגוסט 2016, הכריזה חברת בזק במסיבת עיתונאים, על השקת פלטפורמת העיר החכמה בעיר מודיעין. בכך, מיישרת מדינת ישראל קו עם מדינות מתקדמות שבהן ערים חכמות. אולם, בניגוד לאותן ערים בעולם, שם מהווה המשטרה חלק אינטגרלי ממערך השירותים של העיר החכמה, פה משטרת ישראל רחוקה מלהיות חלק מהתמונה, קל וחומר מלהוביל! מומלץ לו למפכ"ל לזהות את ההזדמנות - לחולל מהפך בתחום זה - ולעוט עליו...

לאחרונה התגלגל לידי ספר מ- 1960, המתאר את תהליך הסמכתו של מפקד צוללת בצי ארצות הברית. ההשוואה הייתה בעיני מרתקת ומעוררת מחשבה: לא הכל מתאים לנו. בתרבות המשטרה הקיימת יש הרבה מחסומים בפני מיסודה של שיטה כזו, אבל, שניים מהעקרונות הם לדעתי חובה בתפקידי פיקוד: האחד הוא שנאמנות וקשרים אינם חזות הכל ומתחייבת בדיקה אמתית של התאמה ובשלות לתפקידי פיקוד; והשני הוא בחינה קפדנית ולא מתפשרת של הידע הבסיסי הדרוש למילוי של תפקיד כזה, שכל כך חסר היום בקרב הקצונה בכל הרמות, בתחומים של שיטור במדינה דמוקרטית, טקטיקה ואסטרטגיה של שיטור (לא בנהלים...), ובידע כללי נרחב...

זה - שהמפכ"ל, רוני אלשייך, מועד לפליטות פה מביכות - אנחנו כבר יודעים מזמן. השילוב - שעבד כל כך פשוט אצל מפכ"לים אחרים: רל"ש פיקח שיודע להריח מלכודות; כותב נאומים חכם, ששם את הדגש על מה נכון לומר; ועוזר, שמקיים בקרה של הרגע האחרון על התוצרים הללו - הפך למשימה בלתי אפשרית, ב'חצר' הנוכחית. צריך להצר על כך, כי במקום להתעסק בעיקר, הלשכה הזו מטורטרת כל היום בטפל... עין טובה ושכל ישר במיקום הנכון, היו חוסכים לו ולנו את הריאליטי הנבוב הזה! נבוב, כי גם הפעם, הסערה התורנית היא 'שערוריה בכוס מים'. אלשיך אמר את האמת, אבל צריך גם לדעת מה לומר מתי...

המפכ"ל אלשייך צודק בטענתו כי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) יכולה להקים ולהפיל ממשלות בישראל. פוטנציאל ההשפעה של המשטרה על הפוליטיקה עצום. הפוליטיקאים מבינים זאת היטב וכבר מזמן עברו את עידן התמימות...